סקטור הבנקאות של חיזבאללה ולבנון

סקטור הבנקאות של חיזבאללה ולבנון

מבוא:
בדצמבר 2020 פרצה קבוצת האקרים בשם SpiderZ לעמותת אל-קרד אל-חסן (al-Qard al-Hasan) (AQAH) – שהיא הזרוע הפיננסי של חיזבאללה, ופרסמה משמכים המפרטים את שלל פעולותיה. הקבצים שנפרצו כוללים פרטי חשבונות של כ-400,000 אנשים וישויות (תתי-ארגון). בנוסף לאזרחים לבנוניים, המסמכים חשפו אנשי צוות של חיזבאללה, המכונים המפקדים הגדולים, גופים איראנים, והחשוב מכל, הבנקים הלבנוניים ששירתו את AQAH.

עמותת AQAH נוסדה בלבנון בתחילת שנות ה-80, ומציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון השתתפות בסיסי, חשבון תרומה לאנשים אמידים וקרן לשיתוף פעולה חברתי. הקרן משותפת ל"אנשים קרובים זה לזה", כלומר לבני משפחה, שכנים או שותפים עסקיים. כמו כן העמותה מעניקה הלוואות ללא ריבית כנגד בטחונות כמו זהב או כנגד ערבויות מצד ג’. הלוואות הקרן צמחו בצורה קבועה למרות הסנקציות. מ-76.5 מיליון דולר בשנת 2007, ל-476 מיליון דולר בשנת 2018 ו-480 מיליון דולר בשנת 2019. על פי הדיווחים, היקף הפעילות הכולל של העמותה מ-1983 ועד סוף 2019 הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר.

משרד האוצר האמריקאי שסקר את העמותה ביולי 2007, ציין כי הפעילות הכספית של חיזבאללה מול התאחדות הבנקים הבינלאומיים, העניקו לחיזבאללה גישה למערכת הבנקאות הבינלאומית. מסמכי SpiderZ שופכים אור רב יותר על קביעת משרד האוצר. הם חושפים במסמכים:

• המממנים הגדולים של ארגון חיזבאללה הפעילו חשבונות ב-AQAH.
• עובדי עמותת AQAH השתמשו בחשבונות אישיים בבנקים לבנוניים גדולים כדי לנהל עסק ב-AQAH, מה הנתן גישה לעמותה למגזר הבנקאי. הצהרת משרד האוצר האמריקאי שהודיעה של סנקציות על בנק ג’אמל (JTB) (Jammal Trust Bank) בשנת 2019 מציינת את הטיעון הזה כהצדקה לייעוד הבנק.
• בנקים אלו, אשר החזיקו בחשבונות בחברת AQAH, ידעו בדיוק מי האנשים שעובדים ב-AQAH המשתמשים בחשבונותיהם כדי לספק לחיזבאללה גישה למערכת הפיננסים הבינלאומית.

AQAH ומערכת הוואלה: מודל בורסה
כמיטב המסורת של חיזבאללה הוא מאוד זהיר בנוגע לכסף שלו ולכן הוא משתמש ב changeלמיניהם, כתחנות מעבר, להעביר את הכנסותיו ממפעליו השונים, כולל סחר בסמים, למגזר הבנקאות הלבנוני, ושם הוא יכול להלבין את הכספים דרך מערכת הפיננסים הבינלאומית. בתי הבורסה משתמשים במערכת שנקראת הוואלה (Hawala). הוואלה הוא אפיק העברה חליפי או מקביל, המאפשר לאנשים פרטיים או חברות להעביר כסף, במלי לנגוע בו, אלא רק באמצעות מערכת המתעדת עסקאות אשראי וחיוב.

מאז 2011, משרד האוצר האמריקאי תיקף את הסנקציות של שישה מתי חליפין בלבנון. אחד הבתי חליפין הראשונים שסומנו ע"י משרד האוצר היה New Line Exchange, שימש להלבנת הכנסות עבור ברון הסמים איימן ג’ואמא (Ayman Joumaa) והרשת לו. תביעה אזרחית בשנת 2019 נגד בנקים לבנוניים (Bartlett, et al. v. Société Générale De Banque Au Liban SAL, et al) שהוגשה במחוז הזרחי של ניו-יורק על ידי משפחות אמריקאים שנהרגו או נפצעו על ידי פעולות טרור של חיזבאללה בעיראק בין 2004 ל-2011 מעלים את ההוכחות הבאות כדוגמה:

• עבדול לטיף פוואז (Abdul Latif Fawaz) עבד כשליח ברשת טאג’יידן (Tajideen) שהעבירה כסף מגאנה ללבנון (מקור).
• בשנת 2008 העביר מר פוואז פיקדון במזומן בסך 20,000 דולר בסניף New Line Exchange בביירות, לבנון.
• לאחר הקמת "לקוח חדש", סיפקו למר פוואז קבלה על הפקדתו במזומן, בקבלה היה רשום עסקים.
• בהמשך הורתה הבורסה הלבנונית לבנק הקנדי בלבנון (Lebanese Canadian Bank) (LCB) לחייב את מספר החשבון הנקוב, ולהעביר את ה-20,000 דולר שפוואז הפקיד לאדם בעל חשבון 173902 בבנק SGBL [Société Générale de Banque au Liban]
• כך שליח חיזבאללה הצליח להמיר דולרים אמריקאיים להפקדה אלקטרונית בחשבון הנקוב בדולר אמריקאי בבנק לבנוני (LCB) על שם בית חילופי צד ג’ (New Line Exchange) שהומר דרך העברת כספים אחרת לחשבון הנקוב לכאורה בדולרים אמריקאים בבנק לבנוני שני (SGBL), לשם ניתן לכוון אותו לכל מקום בעולם באמצעות חשבונות הבנק הכתב של SGBL בארצות הברית …
• בתי הבורסה הלבנוניים מספקים שירות יקר הן ל-BAC [רכיב ענייני העסקים של חיזבאללה] ולרשתות הסחר בסמים שלו. כמו גם לבנקים המסחריים בלבנון שמעדיפים מוסדות פיננסיים שמתווכים ומטפלים במשלוחי המזומנים בכמויות גדולות ומשמשים כמתווכים עבור הלבנת הון מבוססת סחר שאחריה.
• מנגנון זה דומה למערכת הוואלה, בה הכסף אינו עובר ישירות מהשולח למוטב, אלא דרך מתווכים המסדרים יתרות באופן עצמאי. הבנקים הלבנוניים מתפקדים כשער למערכת הפיננסית הבינלאומית.

מודל זה מסייע להסביר את יחס AQAH עם המגזר הבנקאי ותפקיד העמותה בפעילות הפיננסית של חיזבאללה.

AQAH ומגזר הבנקאות הלבנוני
אחד הייעודים של משרד האוצר האמריקאי היה להוכיח JTB בשנת 2019 מסביר כיצד AQAH עבדה עם אחד מאותם הבנקים הלבנוניים:

בעת פתיחת "חשבונות אישיים" כביכול ב- Jammal Trust, פקידי [AQAH] הזדהו בבירור בפני Jammal Trust כבכירים בקבוצת הטרור. Jammal Trust אז אפשרה להשתמש בחשבונות אלה לניהול עסקים מטעם [AQAH].

AQAH לא פתחה חשבונות מוסדיים, אלא אישיים, בבעלות עובדיה. לפיכך, JTB סייע לעמותה לעקוף את הסנקציות. מנכ"ל AQAH, אדל מנסור (Adel Mansour), יכול היה לטעון באופן מטעה, כפי שעשה בדצמבר 2019, כי לאגודה אין "חשבונות לא אמיתיים ואין קשר עם הבנקים."

המסמכים שנפרצו מזהים חמישה עובדי AQAH – עזאת עכר (Izzat Akar), מוסטפא חרב (Mustafa Harb), עבאס גורייב (Abbas Ghorayeb), אחמד יזבק (Ahmad Yazbeck) וחסן עות’מן (Hassan Othman) – כבעלי חשבונות הן ב- AQAH והן במספר בנקים, כולל JTB. המסמכים כוללים התכתבות בין חמשת העובדים הללו למנהלים בבנקים המחזיקים חשבונות על שם העובדים. חמישה עובדים אלו נכנסו כאמור לרשימת הסנקציות. זה מעלה לנו שאלה האם בנקים לבנוניים אחרים פעלו גם כערוץ העברות כספים עבור העמותה.

בהודעות ללא תאריך למנהלי סניפי SGBL, חמשת עובדי AQAH, שהחזיקו חשבונות צ’קים בבנק, כיוונו מנהלים בשני סניפים לחייב סכומי כסף שונים מחשבונותיהם ולזכותם לצדדים שלישיים, במזומן או כשיק בנקאי. הזמנות תשלום בסכומים של 1,727,122 לואט (בסביבות 1,150 דולר באותה עת) ו -15,158.50 דולר מתועדות בהודעות נפרדות לסניף אל-בורג’ (al-Burj) של SGBL. הזמנת תשלום נוספת, בסך 115,000 $, מתקשרת בהודעה למיקום אל-בורג’ של SGBL.

המסמכים מציגים גם מספר לא מבוטל של בעלי חשבונות AQAH הממוקמים מחוץ ללבנון, כולל באפריקה, אירופה, ארצות הברית, קנדה, אמריקה הלטינית, עיראק, מדינות המפרץ ואוסטרליה. הפוטנציאל של AQAH לשמש ערוץ להלבנת הון נראה ברור.

הדבר הנכון לעשות, הוא למנוע מ-AQAH גישה ישירה למערכת הפיננסית הבינלאומית. טענתו של מנהל AQAH לפיה לעמותה לא היו "חשבונות offshore" נכונה מבחינה טכנית. עם זאת, הבנקים הלבנוניים המחזיקים חשבונות לעובדי AQAH מקיימים יחסים כתובים עם בנקים בינלאומיים. לכן, נראה כי המנגנון בסגנון הוואלה שקבע AQAH מאפשר העברת כספים לתחומים מעבר לים. משרד האוצר ציין זאת כאשר סימן את העמותה בשנת 2007. המסמכים שנפרצו אינם מבהירים אם כל הבנקים ידעו כי נעשה שימוש בחשבונות אלה מטעם חיזבאללה.

אדם מחוץ ללבנון יכול היה לשלוח העברת כספים בדולרים אמריקאים לחשבון AQAH על ידי שליחת כסף לכל בנק לבנוני המקיים קשר עם AQAH. כמו כן, מישהו בתוך לבנון יכול להורות ל-AQAH לשלוח העברת דולרים חוצה גבולות, ו-AQAH יכול אז להורות לאחד הבנקים הלבנוניים שלה להעביר את הכספים הלאה למקבל הסופי. על ידי ערפול זהות הצדדים המבצעים, מערכת זו יכולה לעקוף את המגבלות האמריקאיות. זה כולל עסקאות נקובות בדולר שעוברות את מערכת התשלומים הבין בנקאיים במסלקה בניו-יורק.

בקיצור, בנקים לבנוניים משמשים למעשה כנקודת מעבר, ומאפשרים לבעלי חשבונות AQAH לבצע פעילויות בנקאיות תוך הסתרת הקשר של הלקוחות האמיתיים ל-AQAH ממערכת הבנקאות הבינלאומית. בין אם בכוונה ובין אם לאו, בנקים לבנוניים מייצגים אפוא חור בגודל כוכב מוות במערכת התשלומים הגלובלית ואתגר משמעותי למניעת הלבנת הון ומאבק במימון טרור (AML / CFT).

לאחר תפיסת ה-AQAH, כמה מהבנקים המעורבים, כמו SGBL, בנק Byblos ו-Credit Libanais, פרסמו הצהרות פומביות מנוסחות בקפידה שהכחישו שיש להם חשבונות "על שם עמותת אל-קרד אל-חסן." זה נכון טכנית. בעלי חשבונות AQAH אינם נתונים לסנקציות של ארה"ב. עם זאת, המסמכים מראים כי פקידי AQAH משתמשים בחשבונות האישיים שלהם מטעם העמותה.

כלכלנים ומלביני הון
המסמכים שנפרצו מראים כי בקרב בעלי חשבונות AQAH המיועדים להלבנת כספי חיזבאללה ומממנים בעלי אינטרסים עסקיים נרחבים, במיוחד באפריקה. הם כוללים:

• עלי טאג’יידן: (Ali Tajideen) עלי טאג’יידן הוא אחד משלושת האחים שהאוצר הכניס אותם לרשימת הסנקציות, על כך שבשנים 2009 ו-2010 היה איש גיוס כספים גדול של חיזבאללה, תורם כספי ומלבין הון. האוצר זיהה את טאג’יידן כ"מפקד חיזבאללה לשעבר" ש"סיפק מזומנים לחיזבאללה, במנות בגודל של מיליון דולר. עלי טאג’יידן הוא שחקן מרכזי בג’יהאד אל בינה (Jihad Al Bina), חברת בנייה בלבנון שהוקמה ומופעלת על ידי חיזבאללה, אשר הוגדרה על ידי משרד האוצר בפברואר 2007 על פי צו ביצוע 13224. עלי טאג’יידן הוא גם בעלים משותף של טאג’קו. עסק רב לאומי שהאוצר סימן בשנת 2010, וזיהה אותו כ"הגוף העיקרי לרכוש ולפיתוח נכסים בלבנון מטעם חיזבאללה. בשם חברת Tajco Company LLC, עלי טג’יידן פיתח את הנכסים, הקים הלוואות משכנתא ורכש ביטוח חיים למשכנתא כדי לכסות את המשכנתא". האימפריה של טאג’יידן כוללת חברות רבות אחרות המשתלבות בנכסיה של חיזבאללה.
• חוסין וזהרה טאג’יידן (Hussein and Zahra Tajideen): בנם ובתם של עלי טאג’יידן, חוסין וזהרה ממלאים תפקידים בחברות בשליטה משפחתית של טאג’יידן, כמו טאג’קו שעוברת ארה"ב. וושינגטון לא סימנה אותם. חוסיין הוא בעל מניות של 20 אחוזים בטאג’קו (כמו אימו ואחיו חסן). זהרה היא מייסדת שותפה (יחד עם אמה ואחיה חסן) של חברת Al-Burhan, הנמצאת בשליטת משפחת טאג’ידן, לחברת הפיתוח והפיתוח SAL.
• חוסין אחמד עיסאווי (Hussein Ahmad Issawi): המסמכים הפרוצים מציגים את חוסין אחמד עיסאווי בין המפקידים הגדולים ובעלי החשבונות ב-AQAH. עיסאווי – בן למשפחה עם עסקיים נרחבים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו – מחזיק בחמישה חשבונות המעבירים דולרים ב-AQAH. אחיו של חוסין, איברהים, הוא איש עסקים בולט ונשיא האיגוד הקהילתי הלבנוני ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (Communauté Libanaise en République Démocratique du Congo). בתלונת ברטלט (Bartlett complaint) נטען כי האחים עיסאווי הלבינו "עשרות מיליוני דולרים מטעם הרשתות האפריקאיות של חיזבאללה (במיוחד חמולות אחמד ודרוויש) כחלק מהעסק הכללי של האחים עיסאווי להלבנת מאות מיליוני דולרים באמצעות בנק LCB [הבנק הקנדי הלבנוני] ולפחות שלושה בנקים לבנוניים אחרים". "שבט אחמד" מתייחס למימון חיזבאללה וסוחר היהלומים בדם, נאסם סעיד אחמד (Nazem Said Ahmad), שמשרד האוצר סימן אותו בשנת 2019. וושינגטון גם סימנה את מקורבו ממדינות DRC ואת איש החיזבאללה סאלח אסי (Saleh Assi), ש"הלבין כסף באמצעות עסקי היהלומים של אחמד". אסי ישב בדירקטוריון ההנהלה של האגודה הקהילתית הלבנונית בה איברהים עיסאווי הוא הנשיא. תלונת ברטלט טוענת עוד כי האחים עיסאווי "זוהו על ידי LCB … כקשורים ישירות לעלי טאג’יידן", וכי "דווח כי חוסין עיסאווי הוא שותף עסקי של מוחמד באזזי (Muhammad Bazzi) (SDGT) [טרוריסט בעל שם עולמי] והלבין כספים עבור משפחת Ovlas Trading SA (SDGT) של משפחת טאג’יידן. "משרד האוצר לא סימן אף אחד מאחיו של עיסאווי. הנאשמים בפרשת ברטלט, עתרו על התיק למשרד המשפטים, וההחלטה נותרה תלויה ועומדת.

חשבונות איראנים
מהמסמכים שנפרצו עולה כי הסניף הלבנוני של "קרן השהידים" (Martyrs Foundation), שהאוצר סימן בשנת 2007, מחזיק בחשבונות מרובים עם AQAH. הקרן, שהוקמה על ידי איראן לאחר מהפכת 1979, מעניקה תמיכה כספית למשפחות ההרוגים או הפצועים במהלך מלחמת איראן-עירק. הקרן גם מעבירה כספים מאיראן לקבוצות טרור ברחבי האזור, במיוחד באמצעות הסניף הלבנוני שלה.

בעל חשבון נוסף הרשום ב-AQAH הוא הסניף הלבנוני של ועדת הסעד של האימאם חומייני (המכונה "ועדת הצדקה האסלאמית של אמדד" (a.k.a. the Emdad Islamic Charitable Committee)), ארגון שמנהל חיזבאללה בלבנון. משרד האוצר האמריקני הכניס לרשימת הסנקציות בשנת 2010 יחד עם מנהלו, עלי חסן צוריק (Ali Hassan Zuraiq), המחזיק גם בחשבונות AQAH.

המסמכים חושפים בעלי חשבונות איראניים אחרים, כולל גורמים מאושרים ואנשים בעלי עניין. הם כוללים:

• מתנת מהאן אייר ושמיים (Mahan Air and Sky Gift): משרד האוצר האמריקני הכניס לרשימת הסנקציות בשנת 2011 את מהאן אייר, חברת התעופה המסחרית הגדולה באיראן, בגין תמיכה בחיל משמר המהפכה האסלאמי. AQAH קיימה חשבונות בלירה לבנונית ובדולרים אמריקניים מטעם מהאן אייר על שמם של שני אנשים לבנונים עם שמות המשפחה איוב (Ayyub) ואל-סעדי (al-Sa’idi). "Sky Gift" מתייחס ככל הנראה ל- Sky Gift Co. Ltd. שהוא סוכן המכירות הכללי של מהאן אייר (GSA). באתר של מהאן אייר מופיע "משרד מתנות השמיים" (Sky Gift office) ככתובת לבנון של מהאן. משרד האוצר האמריקני הכניס לרשימת הסנקציות מאז 2018 (3 בסין, במלזיה ובתאילנד) שלוש מטוסי GSA של מהאן אייר, וציינו כי ה-GSA "הם המפתח לאפשר את הפעילות הבינלאומית של מהאן אייר, במיוחד בכל הנוגע לביצוע עסקאות פיננסיות מטעם חברת התעופה." Sky אינם תחת סנקציות של ארה"ב. AQAH החזיקה חשבונות בלירה ודולרים עבור Sky Gift בשם איוב ואל-סעדי.
• כוכב המזרח (East Star): AQAH החזיקה חשבונות בלירה ודולר אמריקאים על שמם של איוב ואל-סעדי מטעם ישות בשם East Star. סוכנות נסיעות איסט-סטאר שזוהתה במדריך העסקים הלבנוני כ-GSA של איראן אייר, חברת הטיסות הלאומית של איראן, פועלת בביירות. סוכנות הנסיעות איסט סטאר נרשמה בלבנון בשנת 2002, אך הרישום המסחרי הלבנוני אינם מספקים מידע נוסף. בהתחשב בכך שעיוב וסעיידי קיימו חשבונות מטעם ה-GSA של מהאן אייר, ייתכן שהם עשו זאת גם עבור ה-GSA של איראן אייר.
• איראן אייר (Iran Air): AQAH קיימה חשבונות לירה ודולרים עבור איראן אייר על שמם של שני אנשים עם שמות המשפחה "רוחאני" ו"קסראי" (לא להתבלבל עם הנשיא האיראני). Elle vous propose d’effectuer vos achats tout en asgg.fr/ bénéficiant de services de qualité. משרד האוצר האמריקני הכניס לרשימת הסנקציות את איראן אייר בשנת 2011 ושוב בשנת 2018, כאשר ממשל טראמפ הטיל מחדש את הסנקציות שממשל אובמה ביטל או ויתר עליו כחלק מתוכנית הפעולה המשותפת (JCPOA) בשנת 2015.

בנוסף, AQAH החזיקה חשבונות בלירות, בדולרים אמריקאים וביורו עבור גורמים ופעילים איראניים אחרים בלבנון. הם כללו חשבונות של הסהר האדום האיראני, אשר AQAH נהג להעביר כספים לאיראן בעקבות שיטפונות גדולים בשנת 2019.

המסמכים שנפרצו חושפים גם חשבונות לגופי תקשורת איראניים בביירות. הם כוללים חשבונות אירו עבור משרד הרדיו והטלוויזיה האיראניים (הידוע גם בשם הרפובליקה האיסלאמית של איראן, או IRIB), שב-2013 הוטלו עליו סנקציות, ועבור גורמי טלוויזיה בעיתונות כמו נג’י ג’אנני (Naji Janani), לשעבר מנהל החדשות בערבית האיראנית. ערוץ אל-עלם (Al-Alam). המסמכים חושפים חשבונות לפקידי אל-עלם כמו מחמוד בוג’ונורדי (Mahmoud Bojounordi), שכיהן כמנהל הערוץ בביירות וכמנכ"ל ערוצי החוץ האיראניים בלבנון.

המסמכים מציגים גם חשבון למשרדו של המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, המתואר כ-"vali-e faqih", או הפסיקה השופטת. במסמכים מופיעים גם חשבון "השגרירות", אולי השגרירות האיראנית.

בנוסף, AQAH מחזיקה חשבון לתרומות לחות’ים בתימן, שכותרתו "תרומות לילדי תימן". מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, הודיע ​​בשנת 2019 כי חיזבאללה שלח 2 מיליון דולר ל"האחים בתימן". על פי הדיווחים, החות’ים שלחו אז כספים משלהם לחיזבאללה "כדי לתמוך, ולסייע להתנגדות בלבנון." מטרתן של קרנות החות’ים, אינה ברורה. כלי תקשורת אזוריים שיערו כי התרומות היו חלק ממבצע הלבנת הון של החות’ים.

עיסא טבטאבי (Issa Tabatabaei)
בעל חשבון איראני ומפקיד גדול ב-AQAH הוא עיסא טבטאבי (Issa Tabatabaei). אחד השליחים הראשונים של התנועה האסלאמית נגד השאה שפועלת בלבנון, טבטאבי, המייצג את חמינאי, הוא דמות נערצת בחוגי חיזבאללה. הוא סייע בהקמת רבים ממוסדות הארגון, כמו ועדת הסעד של האימאם חומייני כאמור, קרן השהידים (Martyrs Foundation) ובית החולים אל-ראסול אל-עזאם (al-Rasoul al-Aazam hospital), ששני האחרונים, יחד עם מתקנים רפואיים אחרים של חיזבאללה, מחזיקים חשבונות רבים ב-AQAH. על פי מסמכים שהעביר שדק מוסאווי (Sadeq Moussawi), אחד הפעילים הראשונים של המהפכה האיסלאמית בלבנון בשנות השבעים, טבאטאבי היה מעורב גם בהקמת מה שלדברי מוסאווי הוא קודמו של AQAH, "הקרן לשיתוף פעולה אסלאמי" להלוואות מיטיבות (אלקרד אל. חסן). ההיסטוריה של פעילותו של טבטאבי בלבנון מתוארכת גם לשנות השבעים של המאה העשרים, כאשר סייע בגיוס צעירים שיעים לחיזבאללה.

טבטאבי ייסד ועדיין מפקח על איגוד מרכזי התרבות של האימאם חומייני, ומחזיק בחשבונות ב-AQAH. אחד השותפים המייסדים של טבטאבי במוסד הוא בכיר בחיזבאללה בשם שייח’ אכרם ברקאט (Sheikh Akram Barakat), שבשלב מסוים ניהל את העמותה הזו. ברקאט, כיום עוזר תרבות של נשיא המועצה הפועלת של חיזבאללה, הוביל פעילות גזירה והטיף לאידיאולוגיה של חיזבאללה ברחבי העולם, כולל בברזיל ובפרגוואי, שם שלושת אחיו, כולם טרוריסטים עולמיים במיוחד, מובילים את כספי החיזבאללה בגבול במדינת ישראל. אזור משולש גבולות. ברקאט הוא גם בעל חשבון AQAH.

מסמכי AQAH מציגים חשבונות למוסדות אחרים הנתמכים על ידי איראן שייסד טבטאבי, ביניהם בית החולים הסהר האדום האיראני, המכונה בית החולים שייח’ ראגה הרב (Sheikh Ragheb Harb Hospital),  שמנכ"לו הוא נציג הסהר האדום האיראני בלבנון. חשבון אחר שייך לאגודת הצדקה של אל-כוותאר (al-Kawthar), אותה ייסד גם טבטאבי.

בנק שדרת איראן (Bank Saderat Iran)
סניף לבנון של בנק שדרת באיראן הוא הבנק האיראני הבודד שרשום בפריצה. AQAH מנהלת שמונה חשבונות רשמיים בבנק, ארבעה בלירות וארבעה בדולרים.

בשנת 2006, משרד האוצר האמריקאי, על פי תקנות העסקאות והעיצומים האיראניים (31 CFR חלק 560), אשר אסר על עסקאות מסוימות עם בנקים איראניים מסוימים, מנע מבנק שדרת לבצע עסקאות ישירות או עקיפות באמצעות המערכת הפיננסית האמריקאית. האוצר ציטט, בין היתר, את העברת הכספים של בנק שדרת לארגון "בלתי נשלט בחיזבאללה". בשנה שלאחר מכן הכניסה וושינגטון את בנק שדרת בכוח 13224, שמסמיך את משרד האוצר להקפיא את נכסי טרוריסטים ותומכיהם. באוצר ציינו כי "בין השנים 2001-2006 העביר בנק שדרת 50 מיליון דולר מהבנק המרכזי של איראן באמצעות חברת הבת שלו בלונדון לסניף שלו בביירות לטובת חזיתות חיזבאללה בלבנון". יתר על כן, "חיזבאללה השתמש בבנק שדרת כדי לשלוח כסף לארגוני טרור אחרים".

הסנקציות של משרד האוצר אילצו את בנק שדרת למצוא דרכים אחרות להעברת כסף. יתכן ובנק שדרת יכול לנקות כספים בסגנון הוואלה באמצעות חשבונות AQAH השונים בבנקים לבנוניים.

למרות שהאיחוד האירופי אישר את הסנקציות על בנק שדרת לאחר ה-JCPOA ב-2015, על פי הדיווחים ממשל טראמפ דן במבצע לבנון עם הבכירים בלבנון בסתיו 2017. הרבה לפני ייעודו של האוצר בסופו של דבר ל-JTB בשנת 2019, דיווחי החדשות הלבנוניות טענו כי עוזר שר העבר דאז. האוצר למימון טרור מרשל בילינגסלע (Billingslea) דחק במושל הבנק המרכזי הלבנוני ריאד סלאמה (Riad Salameh) לסגור את בנק שדרת ואת הבנק המסחרי הלבנוני הסורי, חברת הבת הלבנונית של הבנק המסחרי בסוריה. וושינגטון הכניסה לרשימת הסנקציות את הבנק המסחרי הלבנוני הסורי ואת הבנק המסחרי של סוריה בשנת 2011.

גורמים בלבנון מדווחים כי בנק שדרת איראן אינו בנק מהשורה הראשונה, והדגישו כי נכסיו ופיקדונותיו קטנים, כי פעולותיו מצומצמות וכי התאחדות הבנקאות בלבנון פיקחה עליו בהתאם לעסקאות האיראניות של משרד בקרת נכסי החוץ האמריקני. ותקנות הסנקציות.

רבות מחברות הבת של קרן השהידים, שהאוצר הכניס לרשמית הסנקציות בשנת 2020, מחזיקות חשבונות גם ב-AQAH.

סיכום
מטרתו של משרד האוצר האמריקני להכניס לרשימת הסנקציות בנקים לבנוניים ועוד כמה גופי כספים ומלביני הון של חיזבאללה מצביעים על שותפותם של בנקים לבנוניים בפעילות הכספית של חיזבאללה. הפריצה של AQAH מספקת עדויות נוספות לשותפות זו. באמצעות AQAH, הבנקים בלבנון מעניקים לחיזבאללה גישה למערכת הבנקאות הבינלאומית, 13 שנים לאחר שהאוצר הכניס את AQAH לרשימה.

במשך שנים, קובעי המדיניות האמריקאים מכירים את הבנקים הלבנוניים כבעלי עניין אחראיים. הם טענו כי צעדים נוקשים יותר עלולים לשבור את מגזר הבנקאות, עמוד השדרה של כלכלת לבנון. גישה זו לא מנעה את הגישה של חיזבאללה לבנקים ולא את הקריסה הפיננסית של לבנון. בהתקדמות, ממשלת ארה"ב לא צריכה לחזור על הטעות הזוCashoffers.com is a good place to buy and sell things. When new technologies are widely used, sales go up. Our team of experts will give you a full answer to your question. This issue has now been fixed. As an option, you will be able to get a refund. guarantee of making money. We get information really quickly. Now everything is very clear. We’ll make it easier for you to buy things. Both of us enjoy the time we spend working together. Visit https://www.cashoffers.com/california/cash-offer-fairfield-ca/..

שנה וחצי למשבר הפיננסי של לבנון, לא ברור איזה גורל מחכה לבנקים חדולי הפירעון במדינה. הבנק המרכזי בלבנון טרם עבר ביקורת משפטית. ארצות הברית ובעלי עניין אחרים ימליצו ככל הנראה על תיקון מאסיבי של המערכת הבנקאית. במקרים מסוימים פירוש הדבר של מיזוגים (הסתדרות). במקרים אחרים, פירוש הדבר יהיה רכישות (הפרטה). כך או כך, ניתן להניח כי בנקים מסוימים יחדלו מלהתקיים. מסמכי ה-AQAH שנפרצו יכולים לסייע לארצות הברית לקבוע אילו בנקים סיפקו שירותים לחיזבאללה והאם יש בסיס לחקירות פליליות אחר מימון טרור. היחסים בין הבנקים בלבנון לחיזבאללה צריכים להיות גורם מפתח שיש לקחת בחשבון כאשר מתחיל התיקון הכלכלי בלבנון.


המחקר בוצע ע"י הקרן להגנת הדמוקרטיה FDD בוושינגטון, המתמקד בביטחון לאומי ובמדיניות חוץ.

 

Ghostwriting Agentur