“שלום חבר שלי. אם אתה צופה בסרטון הזה, קרה לאבא שלך כמה דברים רעים אמש, אז אני רוצה שתהיה חזק, למען אמא שלך. דע תמיד שאני אוהב אותך. להתראות ידידי.”

לפני שרס”ן צבא ארה”ב, אלן ג’ונסון, הקליט את ההודעה הזו לבנו, קצין מודיעין אמר לו שיש להם מידע כי איראן מכינה 27 טילים בליסטיים לטווח בינוני וכי מטרתם היא בסיס האוויר העיראקי ” עין אל אסאד” הנמצא כ -120 ק”מ  מערבית לבגדד, כך תיאר בראיון לתכנית ” 60 דקות” של רשת CBS .

התקפה זו הייתה הסימן הראשון לתגובה האיראנית לחיסול מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנים, קאסם סלימאני, על ידי מל”ט לפני שישה לילות, ב -3 בינואר 2020.

סא”ל סטייסי קולמן בחיל האוויר, וחבריו, התחבטו האם לפנות יותר מ -50 מטוסים ו -1,000 חיילים לפני שהטילים יפגעו. אך עדיין היה צורך לאייש את הבסיס, “אנחנו עדיין צריכים להיות מסוגלים לבצע את המשימה שלנו. לכן ההחלטה הראשונה הייתה לחלק את הצוות שלנו על בסיס יכולת לחימה.”

סגן אלוף טים גרלנד, שפיקד על גדוד צבאי בעין אל-אסאד, שלח את רוב חייליו למדבר, לצפות במתקפה, אם זה יקרה, ממרחק בטוח.

“היו הרבה אנשים שלא רצו לעזוב”, הוא אומר, “הם רצו לקחת על עצמם את הנטל, ולהשתתף בסיכון.”

ממפקדתו בפלורידה ניסה מפקד פיקוד המרכז האמריקני, הגנרל פרנק מקנזי, לתזמן נכון את הפינוי.

“אם אתה נסוג מוקדם מדיי, אתה מסתכן בבעיה שהאויב יראה מה עשית ויתאים את התוכניות שלו”, הוא מסביר.

האיראנים עקבו אחר בסיס עין אל-אסד על ידי רכישת תמונות כמו תמונות שצולמו על ידי לוויינים מסחריים. מקנזי המתין עד שאיראן הורידה את התצלום האחרון שלה להיום, עד שראו מטוסים על הקרקע ואנשים עובדים, והם לא ראו את הפינוי.

“אני חושב שהם ציפו שמספר מטוסים יושמדו, ומספר אנשי שירות אמריקניים יהרגו”, אמר מקנזי.

כמה שעות לאחר מכן, טילים בליסטיים איראניים כבר ירדו כגשם על בסיס האוויר עין אל-אסאד בעירק, שם מוצבים כ- 2,000 חיילים אמריקאים.

בעוד הטילים הבליסטיים נשאו ראשי נפץ שמשקלם אלף ליברות כל אחד, האמריקאים שנתפסו באש הצולבת לא יכלו לעשות דבר מלבד לרוץ או לחפש כיסוי להגנה.

ג’ונסון התחבא במקלט שנועד להגן על הכוחות מראשי הקרב הקטנים השוקלים רק 60 קילו, כמו גם בבסיס עין אל-אסד לא הייתה שום מערכת מיירטת טילים בליסטיים.

הפיצוצים גרמו לשריפות שהגיעו עד לבונקרים, לדברי ג’ונסון, שאישר כי הבונקר לא סיפק שום הגנה ראויה כנגד הטילים.

השעה הייתה 1:34 בבוקר, כאשר הטיל הראשון פגע.

עם הופעתו של טיל שני, ג’ונסון וחבריו החלו לרוץ שוב, וחיפשו מסתור, ותיארו את קול הטיל כ-“כמו רכבת משא שעוברת לידך. ”

ג’ונסון מתאר את הרגעים הללו, “היינו שישה אנשים רצו לעבר הבונקר הקרוב בניסיון להציל את חיינו … כשהגענו לשם, הבנו שיש בערך 40 אנשים שמנסים להידחק בעצמם לבונקר הזה, שתוכנן עבור רק כעשרה אנשים. דחפנו אחד את השני כדי לשרוד.

“הבונקרים הטובים ביותר היו מקלטים נגד מתקפות אוויר שנבנו בזמן סדאם חוסיין, אבל לא היו מספיק כאלה”, אמר קולמן.

איראן שיגרה בסך הכל 16 טילים באותו לילה, משלושה מקומות, 11 מהן נחתו בבסיס עין אל-אסד, בעוד שחמישה החטיאו את יעדיהם.

סמ”ר ג’ון היינס, מפקד חיל האוויר וצוות האבטחה שלו היו מחוץ לרכב המשוריין שלהם כשהטילים הראשונים נפלו, ותיארו אותו “כמו זריחה מיידית”.

מקינזי מצדו עקב אחר ההתקפה מחדר קטן במטה “פלורידה” שלו, שם יכול היה לתקשר ישירות עם שני האנשים היחידים שהיו מעליו בשרשרת הפיקוד.

ירי הטילים נמשך 80 דקות, במהלכן איש לא נהרג.

וכשהשמש עלתה, הניצולים כבר ניקו את כל הנזק.

קלץ ספג זעזוע מוח שנמשך שבועיים, והוא תיאר את מצבו באותה תקופה, “כאילו מישהו היכה אותי בראש בפטיש שוב ושוב.”

ג’ונסון סובל מכאבי ראש עד היום, בגלל “צלצולים נוראיים באוזניים.”

רופאים צבאיים אבחנו יותר ממאה פגיעות מוח טראומטיות בקרב החיילים ששהו במחנה בזמן תקיפת הטילים.

“זה נראה כמו סצנה מסרט שבו הכול סביבך נהרס, אבל אף אחד לא נהרג”, אמר היינס.

בעוד קולמן אמר: “אני עדיין לא יודע איך שרדנו, אבל יד האל הייתה איתנו וזה הגן עלינו . לא היו הרוגים ואפילו לא פצועים קשה” .

“זאת בהחלט הייתה התקפה שלא דומה לשום דבר שראיתי או חוויתי בעבר, וחשבתי שתגרום להרבה יותר נפגעים “, הוא מתאר.

מקנזי מציין כי התקפה זו גרמה להם להבין כי הטילים של איראן מדויקים ביותר, במיוחד מכיוון שהם נורו מטווח גדול.

איראן ,שהייתה בכוננות למכת נגד אפשרית של ארה”ב והעריכה שתבוא מספר שעות לאחר ירי הטילים , הפילה מטוס נוסעים אוקראיני בטעות, כי האמינה שמדובר במפציץ אמריקאי. 176 אנשים חפים מפשע לחלוטין מתו, מה שגרם לה לשלם פיצויים על הטעות הגדולה הזו.