כרוניקה של מלחמת הסייבר "החשאית" בין ארצות הברית לאיראן

יותר ויותר, קצב העימותים בסייבר, בין ארצות הברית לאיראן, גדל מאז 2020, מכיוון ששתי הממשלות הכירו בהצבת מתקפות סייבר במרכז האסטרטגיות שלהן.

דו"ח של אתר " איראן ברמר " – "إيران بريمر" אמר כי האינטרנט מספק תחום חלופי להתנגשות צבאית שעשויה להוביל למלחמה קונבנציונלית, שגם וושינגטון וגם טהרן מנסים להימנע ממנה.

ב- 23 ביולי הודה משרד החוץ האיראני כי תקיפות הסייבר המכוונות לתשתיות באיראן גדלו בחודשים האחרונים. בגלל הטכנולוגיה המתוחכמת של התקפות אלה, איראן אמרה כי ככל הנראה מקורן בממשלות זרות.

איראן טענה כי היא מסוגלת לזהות את העבריינים ואת הצדדים המשגרים, שבמקרים מסוימים היו קשורים לגופים רשמיים.

שר החוץ האיראני, סייד עבאס מוסאווי, האשים את ארצות הברית בביצוע פיגוע בסייבר, ובשנה שעברה אמר, "בהתחשב בצו של מר טראמפ, יהיה זה טבעי לחלוטין לומר שממשלת ארה"ב תהיה החשודה העיקרית בכל מתקפת סייבר נגד איראן בהמשך, אלא אם כן הוכח "ההפך."

דו"ח "איראן ברמר" הצביע על כך שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ העניק ל- CIA בספטמבר 2018 סמכויות נוספות להפעלת מתקפות סייבר על תשתיות אזרחיות באיראן.

בדו"ח צוין כי קמפיין הסייבר האמריקני נגד איראן שייך למסע סודי בשם "מבצע המשחקים האולימפיים", שהושק בשנת 2006 תחת ממשלו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג 'וו. בוש.

אובמה הרחיב את הקמפיין וכלל שימוש בכלי נשק אלקטרוניים כנגד מתקני העשרה גרעינית באיראן. בשנת 2010 טענה איראן כי נגיף "סטוקסנט" שפגע במתקן הגרעין "נתנז" נוצר על ידי ישראל וארצות הברית.

לאחר שטראמפ הורה על הרחבת סמכות ה- CIA להפעלת מתקפות סייבר, ארצות הברית הגבירה את מתקפות הסייבר נגד איראן.

ביוני 2019 הגיב ממשל טראמפ להפלת מזל"ט אמריקני באיראן, במתקפת סייבר על בסיסי נתונים של משמרות המהפכה, ששימשו לתקיפת מכליות נפט במימי המפרץ הפרסי.

הדו"ח קבע כי ארצות הברית תקפה שוב בספטמבר 2019, לאחר שאיראן פתחה במתקפות טילי שיוט ומזל"טים נגד שני מתקני נפט סעודים, ובתגובה איראן חדרה לחשבונות דוא"ל ומטרות רכות אמריקאיות.

בשנת 2020, האקרים איראנים תקפו יעדים אלקטרוניים שהכילו חשבונות אזרחים אמריקאים, וגוגל הודיעה ביוני 2020 כי איראן ניסתה לחדור לחשבונות דואר אלקטרוני הקשורים למסע הבחירה מחדש של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

מתקפות סייבר איראניות נגד ארצות הברית חוזרות לשנת 2009, כאשר מה שמכונה "צבא הסייבר האיראני" השחית את עמוד ה"טוויטר "הראשי, בתגובה להפגנות המהפכה הירוקה, שפרצה באיראן במחאה נגד השחיתות לכאורה בבחירתו המחודשת של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדי נג'אד.

דווח כי באוקטובר 2020 החרימה ארצות הברית 92 אתרים אלקטרוניים בבעלות משמרות המהפכה האיראנים.

ארבעה אתרים העמידו פנים שהם ארגוני חדשות מכובדים אך למעשה פעלו לקידום "תעמולה איראנית להשפעה על מדיניות הפנים והחוץ של ארצות הברית."

בדו"ח "איראן ברמר" הוזכרו שמותיהם של כמה מקבוצות ההאקרים האיראניות הבולטות ביותר, כמו "עז אלדין אלקסאם", "APT33" ו- "APT35".