מדוע ישראל מקבלת מפייזר מיליוני מנות חיסון לפני כל העולם? דעה

שמואל קרון Shmuel Kron (מנהל בי”ח שלוותה לשעבר) כותב:
“פייזר לא עושה טובות, להיפך.
החשאיות הקפדנית המכסה על ההסכמים בין היצרנים לישראל נועדה להסתיר מאתנו את הסיבה האמתית בגינה חברת פייזר נותנת לישראל עדיפות על פני כל מדינות העולם.
בטרם אסביר, הבהרה חשובה: אני תומך בחיסון כנגד הקורונה, התחסנתי בעצמי ואני מעודד את כולם להתחסן.
החיסון הוא הישג חשוב של הרפואה ומבצע החיסון המתנהל בישראל מוצדק ונכון.
אבל יש סיבה מדוע קיבלנו – ואנו ממשיכים לקבל – מיליוני מנות חיסון לפני כל מדינות העולם, כולל המדינות בהן החיסון מיוצר.
זה לא בזכות קשריו וכישוריו של ראש הממשלה.
הסיבה , כך מסתמן, קשורה למושג ״מחקר שלאחר אישור״ – post approval study, הליך מורכב ויקר שהינו תנאי לאישור התרופה.
האישורים שניתנו לאחרונה לחיסוני הקורונה על ידי רשות המזון והתרופות הם אישורי חירום,
דהיינו: הם ניתנו בהליך מקוצר לאור דחיפות הצורך.
על מה ויתרו בהליך האישור?
בעיקר על מידע אודות יעילות ובטיחות החיסונים לאורך זמן.
המחקר עדיין לא מסוגל לספק מידע זה, פשוט משום שהכל חדש, וטרם חלף מספיק זמן.
במצב כזה מאשרים את החיסון הנחוץ בדחיפות (בצדק, כאמור) על סמך המידע הקיים, ועל סמך תובנות שכבר קיימות בגוף הידע המדעי על בסיס ניסיון העבר – אך עדיין לא על בסיס מחקר אמפירי ארוך טווח.
אישור החירום (וגם אישור רגיל) אינם סוף פסוק: כל יצרן של תרופה חדשה או חיסון חדש נדרש לבצע תהליך של מעקב ארוך טווח אחר השפעות התכשיר, באמצעות אחד משני התהליכים:
מעקב שלאחר שיווק, או מחקר שלאחר אישור.
לא אלאה אתכם בהבדלים שבין שני תהליכים אלו, רק אציין שמחקר שלאחר אישור הינו מחקר לכל דבר, כלומר הוא דורש הגשת פרוטוקולים, קבלת אישורים, ועדות הלסינקי, ביצוע בקרות ועוד.
ככל הנראה, מדינת ישראל התנדבה, במפורש או במשתמע, לשמש כשדה המחקר הראשון והעיקרי למחקר שלאחר אישור החיסון.
בכך היא חסכה לחברות פייזר ומודרנה הון עתק, וייתכן שבכך גם אפשרה להן לקבל ביתר קלות את אישורי החירום.
ההתחייבות (והיכולת) לאסוף באופן שיטתי, באמצעות קופות החולים, את המידע הנדרש במחקר שלאחר האישור ולספקו לחוקרים, הינה כל כך משמעותית, ששווה ליצרניות להעדיף ישראל על פני מדיונות אחרות, כולל מדינות הבית שלהן.
כנראה שאפילו היה שווה להן לספק את החיסונים בחינם לכל תושבי מדינת ישראל (ואולי זה מה שהיו צריכים לעשות, למען ההגינות, בהיותנו כולנו מנודבים לשמש כנסיינים במחקר).
אם כך, מדוע אנו משלמים מחיר מלא, ואפילו גבוה במיוחד עבור החיסונים?
כאן צריך להבין את הטריק.
אם הסיבה המוצהרת להעדפת ישראל הייתה בכך שאוכלוסייתה הינה חלק ממחקר לשאחר אישור, הרי שמבצע החיסון בישראל היה נחשב כולו לניסוי בבני אדם.
במצב זה היה על היצרן לעבור הליכי אישור מחקר, קפדנים ומייגעים, ואולי אף לקבל הסכמה מדעת של כל משתתף (גם שמדובר בתכשיר רשום ומאושר, כל שימוש מחקרי – אפילו בהתוויות הקיימות – דורש הסכמה מדעת).
על כן, כך אני חושד, הוחלט להסוות את הסיבה האמתית להעדפת ישראל, ואף להעלות את מחיר החיסון בישראל על מנת לתת להעדפה זו הצדקה כלכלית.
זה ההסבר שלי לסודיות החשודה בהסכמי ישראל-פייזר.
מכיוון שמדובר בהסכם שהציבור המתחסן הינו צד מעורב בו, מכיוון שהוא עוסק בשימוש מדעי – ובסופו של דבר גם מסחרי – בגופנו ובבריאותנו, עלינו לדרוש חשיפה מידית ומלאה שלו.
כל מה שכתבתי הוא לא סיבה לא להתחסן, אבל הוא כן סיבה לדאגה, כיצד עושים מניפולציות ומשתמשים באזרחי ישראל בלי ידיעתם.
ולבסוף פניה לראשי קופות החולים: אתם מחזיקים במידע הרפואי שלנו, אבל אינכם בעלים של המידע, לא אתם ולא משרד הבריאות.
הוא שייך לנו.
לפני שאתם משתפים פעולה עם מסחור המידע הרפואי של תושבי ישראל, אני מציע לכם לבדוק היטב את ההסכמים עם פייזר.
*אם לא תעשו כן, אם תספקו את המידע בעצימת עין דרך משרד הבריאות, אתם עלולים להיות שותפים להפרה גסה
החשאיות הקפדנית המכסה על ההסכמים בין היצרנים לישראל נועדה להסתיר מאתנו את הסיבה האמתית בגינה חברת פייזר נותנת לישראל עדיפות על פני כל מדינות העולם.*

השר לשעבר גדעון סער כבר הודיע היום כי הוא יבחר להקים ממשלה בישראל ,אחד הדברים הראשונים שיעשה היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית ברשות שופט עליון לחקור את ניהול מגפת הקורונה בידי ממשלת ישראל.