הרקע להסכמת לבנון השסועה לפתוח במו”מ על הגבולות עם ישראל

ההודעה מהיום על המו”מ העקיף בין ישראל ללבנון על הגבולות מגיעה דווקא כשלבנון נמצאת בכאוס הפוליטי והכלכלי הקשה ביותר שלה מאז סיום מלחמת האזרחים בשנת 1990.

המו”מ בתיווך האמריקאי אמור להסדיר את סוגיית שדות הגז בים התיכון, עליהם ישנה מחלוקת בין שתי המדינות ובדגש על מה שהלבנונים מכנים בלוק מס’ 9. השאלה היא כיצד דווקא עתה מגיעה ההודעה הזו כשלבנון בשפל ושהמתח בין בעל הבית בלבנון – ארגון חיזבאללה לישראל שוב נוסק על רקע תכניות פיתוח הטילים.

אחת התשובות לשאלה זו היא מה שרבים טוענים מזה שנים בלבנון: ארגון חיזבאללה הפסיק להיות ארגון “מקאומה” (התנגדות) לישראל הפועל לפי אידיאולוגיה אלא מתנהל על בסיס רצונו לחזק את האינטרסים הכלכליים שלו, שהם ברוב המקרים על חשבון מדינת לבנון. בקיצור מדובר בארגון בנוסח המאפיה ששואף להשתלט על כמה שיותר נכסים. שלא יהיה ספק הודעה בדבר מו”מ עקיף עם ישראל לא הייתה יכולה להתקבל ללא הסכמתו של חסן נסראללה, ולכן הוא הקפיד לשתוק. זוהי הסכמה בשתיקה. הארגון השיעי הפנים בשנים האחרונות את הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון במימי הים התיכון ומתכנן בבוא העת במידה שפוטנציאל זה ימומש בלבנון להשתלט על חלק ניכר מההכנסות.

טיעון זה מתחזק נוכח העובדה שמי שניהל את המו”מ מול האמריקאים בשם לבנון הוא יו”ר הפרלמנט, נבי ברי, המנהיג השיעי הוותיק. ברי, מנהיג תנועת אמל, הלך יד ביד עם בן בריתו נסראללה בחודש האחרון כדי להכשיל הקמתה של ממשלה לבנונית חדשה, בחסות צרפתית כשהמחלוקת כזכור התמקדה סביב זהותו של שר האוצר. בהקשר זה מסתבר כי בלבנון קל יותר להגיע להסכמות עם ישראל מאשר להסכמות פוליטיות פנימיות….

קרדיט:ערוץ הטלגרם דורון פסקין