איראן בתכנית שאפתנית ביותר לשדרוג מערכי ההגנה האווירית שלה בסיוע רוסי

סוכנות הידיעות הרוסית “אינטרפקס” דיווחה בשבוע שעבר כי שר ההגנה האיראני ופמלייתו נסעו למוסקבה כדי לנהל משא ומתן עם עמיתיהם הרוסים לרכישת מערכות הגנה S-400.

אתמול פורסם סרטון של המשלחת בראשות שר הביטחון, אמיר חטאמי, בעת ביקורם במערכות ההגנה S-400 ו- Panzer S1 שהוצגו במהלך תערוכת הצבא 2020 ליד מוסקבה, שהראה כי הטענה שהועלתה על ידי התקשורת נכונה ו שהמשלחת האיראנית נוכחת כדי לנהל משא ומתן לרכישת מערכות הגנה אווירית חדשות מרוסיה.

קנה S-300 PMU-2 מרוסיה

בשנת 2007, בעקבות תקיפה אווירית ישראלית על כור גרעיני שנבנה במחוז דיר א-זור בסוריה בספטמבר של אותה שנה, קנו אנשי הרפובליקה האיסלאמית ארבע מערכות S-300P למניעת התקפות דומות על מתקני הגרעין של איראן, במיוחד בבושהר ובנתנז בערך כולל של מיליארד דולר.

מסירת המערכות לאיראן הושעתה עקב לחץ ארה”ב על רוסיה בעקבות הסנקציות שהוטלו ע”י מועצת הביטחון נגד איראן. בכירים ברפובליקה האיסלאמית איימו לתבוע את רוסיה בהאג. הסכם זה בוטל באופן חד צדדי על ידי רוסיה בשנת 2010.

לבסוף, בשנת 2014, בעקבות עסקת הגרעין והקלה של הלחץ הפוליטי של ארה”ב על רוסיה, הצליח משרד ההגנה האיראני לסיים חוזה חדש לרכישת ארבע מערכות S-300PMU-2 במקום המערכות הישנות יותר שהחוזים שלהן בוטלו. .

שנה לאחר מכן, באפריל 2016, הועברו לנמל אנזאלי ארבע סוללות  של מערכת ההגנה ארוכת הטווח S-300 PMU-2 ,הוטענו על ספינה והועברו לטהראן.

כעבור זמן מה, המערכות המדוברות נפרסו בערים טהראן, איספהאן ובושהר בכדי להיות מסוגלות להגן על המרחב האווירי של איראן יחד עם מערכות ההגנה השחוקות והבלתי אמינות של S-200V הקיימות מאז 1991.

אימון הצוות של מערכות S-300 PMU-2 נמשך עד דצמבר 2016, ולאחר השלמתו, נערך תרגיל מסכם במהלכו נורו טילי קרקע-אוויר נגד מטרות מעופפות כמו מל”טים.

בהמשך, לאחר התרגיל, הוקמו ארבעה אתרי פריסה קבועים המצוידים במערכת S-300 PMU-2 בשדה התעופה מהראבאד בטהראן, מחוז חב’ראן בטהראן, בסיס הגיס השישי של יאסיני בבושהר ובבאיי (ח’אתמי) בסיס הגייס השמיני באיספהאן. הסוללות נועדו להגן על ערים חשובות, בסיסי אוויר ומתקנים צבאיים סביבן, כמו גם על אתרים גרעיניים של בושהר ונתנז.

פריסת ה- S-300 PMU-2 רק בשלוש נקודות איראן

כל סוללות ה- S-300 PMU-2 מורכבות מארבעה משגרים המסוגלים לשאת ולירות ארבעה טילי קרקע-אוויר מסוג אחד או מספר סוגים שונים למטרות שונות.

לדוגמה, טילי דלק מוצק והנחיית רדאר חצי-פעיל 48-N6E2, ניתן להשתמש במערכת נגד מטרות מעופפות ,החל מטילים בליסטיים,המגיעים למהירות מרבית של מאך 9 , ועד למטוסים צבאיים הנמצאים עד  טווח של 200 ק”מ.

*-  האתר הקבוע הראשון הוקם בבסיס באזור הח’ברן בטהראן בספטמבר ובאוקטובר 2016, והוא זכה לתצוגת זיקוקים בדצמבר אותה השנה.

*- לאחר אתר חב’רן, הוקם אתר הקבע השני S-300 PMU-2 בספטמבר 2016, הפעם במערב שדה תעופה מהראבאד, ולאחר השלמתו, הוקמה תחנת כיבוי אש בדצמבר אותה שנה.

*- האתר הקבוע השלישי S-300 PMU-2 נבנה בבסיס הגייס השישי בבושהר במאי 2017 .

*- האתר הרביעי בבסיס הגייס השמיני באיספהאן הוקם ביולי 2017.

בכל שנה ביוני, לרגל נאומו של איתאללה חמינאי לרגל יום מותו של חומייני בבשצ’רה, טהראן, שלושה משגרים ושלושה מכ”מים השייכים לשדה תעופה  מועברים דרך היבשה לאתר הגנה של מערכת התצפית . המערכות נועדו להגן על המנהיג הראשי מפני איומים אוויריים ומפני פשיטות מהאוויר. כמו כן, באוגוסט של כל שנה, לרגל נסיעותיו של אייתוללה חמינאי למשך שבועיים למשהד ושהייתו בארמון מלכבד, הועברו שני משגרים ושלושה מכ”מים הנמצאים  במהרבאד לשדה התעופה הבינלאומי במשהד.

הצורך לקנות סוללות  S-400

בשנת 2015 הציעו פקידים רוסים לאיראן למכור ארבעה מערכות נשק  S-400 במקום ה- S-300 PMU-2. עם זאת, בגלל הצורך הדחוף של איראן בקבלת מערכות הגנה ארוכות טווח, כמו גם האפשרות לעיכובים באספקת ה- S-400 , הוחלט לרכוש את מערכת ה- S-300 PMU-2 הישנה יותר, אלו שהוזמנו על ידי משרד ההגנה הסורי אך בגלל הסנקציות, הם סירבו למסור אותן לצבא הסורי ולכן היו זמינים כבר ברוסיה, ואיראן יכלה לקבל אותן  מייד לאחר חתימת החוזה.

ארבעת סוללות הנ”מ של S-300 PMU-2 בהחלט לא ענו על הצורך האיראני במערכות הגנה ארוכות טווח כדי להגן על כל איראן, או לפחות על ערים ואזורים מאוכלסים בצפיפות בהם נמצאים אתרים אסטרטגיים, בסיסים ומתקנים. בפגישות הרשמיות שלה עם עמיתיהם הרוסים, איראן דנה בצורך לרכוש מערכות הגנה של S-400. לבסוף, אחרי שנתיים, נראה כי גורמים איראנים, ובמיוחד שר הביטחון, החלו במשא ומתן רציני לרכוש לפחות ארבעה סוללות  S-400 מרוסיה, שניתן לפרוס בערי משד, טבריז, שירז ובנדר עבאס להגנה על בסיסי האוויר. מתקנים ימיים, אתרי טילים ומתקנים חיוניים של איראן. כמו כן הביעה איראן את רצונה לרכוש לפחות 40 סוללות טילי נ”מ מדגם Pantsir S1E מרוסיה על מנת לעבות את מערכת ההגנה האווירית שלה.

רכישה ומסירה של מערכות הגנה S-300 PMU-2 בשנים 2015 ו -2016 גרמו לדאגה במדינות באזור ומחוץ לאזור בגלל האפשרות של ניטרול תקיפות אוויריות, במיוחד התקפות עמוקות על המרחב האווירי של איראן ותקיפת מתקנים צבאיים ואזרחיים בערים גדולות כמו טהראן, איספהאן ובושהר, שנלקחו מכוחות האוויר של מדינות כמו ישראל. בהמשך, רכישת איראן של מערכות S-400 הכפילה את חששותיהן מחוסר יכולתן הגוברת לבצע בקלות תקיפות אוויריות על המתקנים הצבאיים והתשתיות של איראן, שצפויים לעורר מחאות חריפות, במיוחד מצד ממשלת ארה”ב.

שר הביטחון האיראני מבקר בתערוכה צבאית ברוסיה:

קרדיט:בבק טחווי

כתיבת תגובה