תגליות בין מאדים לשבתאי

מדעני נאס"א שניתחו צילומי תקריב שביצעה גשושית המחקר Dawn (שחר) בכוכב הלכת הננסי קרס הגיעו למסקנה כי מתחת לפני השטח קיימים מאגרים אדירים של מים עשירים במלח.

הגשושית של נאס"א ששוגרה ב-2007 לעבר רצועת האסטרואידים בין מאדים לבין שבתאי, חקרה תחילה את האסטרואיד וסטה לפני שעברה לקרס במרץ 2015. בשלבים האחרונים של המשימה, החל מסוף 2017 ועד שאבד עמה הקשר בסוף אוקטובר 2018, הצליחה החללית להגיע לגובה של 35 ק"מ בלבד מעל פני השטח.

המדענים ניתחו את הצילומים במטרה לזהות את המקור לנקודות הבהירות שהופיעו באזורים שונים על הכוכב, ולפי ההערכות כללו מרבצים של נתרן פחמתי שמקורם בנוזל שהגיע לפני הקרקע. הם התמקדו במכתש אוקאטור, שמגיע לרוחב של 92 ק"מ ומהווה את האזור הבוהק ביותר בכוכב.

הממצאים הראו כי הנוזל הגיע ממאגר של תמלחת (Brine), מים עשירים במלח, שנמצא בעומק של 40 ק"מ ומתפרס על פני מאות ק"מ, וההערכות הן שהמאגרים נוצרו בשני מיליון השנים האחרונות, עדות לכך שהכוכב עדיין פעיל. כמו כן, הדמיית אינפרא-אדומה זיהתה רכיב בשם Hydrhalite שמוכר ממי ים על פני כדור הארץ ולדברי החוקרים מדובר בהוכחה לכך שקרס הוא "עולם של אוקיינוס".

"הגשושית 'שחר' השיגה יותר מכפי שציפינו כאשר היא יצאה למשימתה היוצאת מן הכלל", אמר מנהל המשימה, מרק ריימן. "הגילויים המלהיבים האלה מסיומה של משימתה הארוכה והפורה הם מחווה נהדרת לגשושית המחקר הבין כוכבית המדהימה הזו".

קרדיט: ד״ר חיים איסרוביץ, ערוץ מבט עולמי בטלגרם