פיתוח שדות תעופה חדשים בסיני

עיון בצילום לוויין מ־15 במרץ 2020 מעלה כי בשדה התעופה הבין-לאומי של אל־עריש הולך ונבנה מסלול תעופה נוסף על המסלול הקיים. שדה התעופה הוא שדה תעופה אזרחי שבשנת 2016 השתלט עליו צבא מצרים והפך את כל המרחב למתחם צבאי מבוצר. נוסף על השדה באל־עריש, נבנים בסיני עוד שני שדות תעופה חדשים, האחד בראס סודר שבחוף מפרץ סואץ והאחר בסנטה קתרינה שבדרום סיני. המקור למידע זה הוא פרסום של “המרכז למחשבה ולמחקרים אסטרטגיים במצרים. מרכז זה פרסם באפריל 2020 מסמך מפורט תחת הכותרת “סיני – חזון חדש לפיתוח “2014–2020”. משום מה אין בפרסום אזכור לעבודות הפיתוח המבוצעות בשדה התעופה אל־עריש. אין בידי צילומי לוויין המאפשרים לאושש או להפריך את המידע בפרסום המצרי.

פרטים על שדות התעופה

כאשר החזיר צה”ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה שרובם נסללו בידי צה”ל. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני – אסורה.

עד שנת 2016 אומנם נחתו מסוקים צבאיים בשדות (בניגוד להסכם), אך ככלל שמרו המצרים על חזות אזרחית של השדות. בראשית שנת 2016 חלה תפנית והמצרים החלו בבניית שני מחנות צבא בתוך מתחם שדה התעופה באל־עריש ואף בבניית שישה דירים (מבנה ממוגן למטוסי קרב) בשדה. זמן לא רב לאחר מכן הם חידשו את מסלול התעופה שהותיר אחריו צה”ל ברפידים. נוסף על כך סללו מסלול תעופה נוסף, בנו שמונה דירים ואף בנו מחנה צבאי (רפידים נמצאת גיאוגרפית ממזרח לקו A ואסור לאף חייל להימצא באזור זה). התואנה של המצרים לפיתוח השדה שנקרא בפיהם “מליז” היא כי מדובר בבניית נמל תעופה בין־לאומי לפיתוח התיירות ולרווחת תושבי האזור. בקרבת המסלול הנוסף אכן נבנה טרמינל אזרחי, אך אני מסופק מאוד אם מאז בנייתו פקדו מטוסים אזרחיים את המקום.

בדצמבר 2017 ביקרו שר ההגנה המצרי בלוויית שר הפנים בשדה התעופה באל־עריש ומחבל איסלמיסטי שיגר לעברם טיל קורנט. טייס המסוק הצבאי נפגע, אך השרים ניצלו. מאז חל מהפך ביחסה של מצרים לתושבים שהתגוררו סביב השדה. הם החלו בפינוי שיטתי של אלפי האזרחים שהתגוררו בכפרים ובחוות חקלאיות באזור, הרסו את בתיהם והחלו בעקירה שיטתית של מטעי עצי הפרי. בו בזמן הם החלו בבניית חומה מבטון מזוין המקיפה שטח של 12X15 ק”מ. שטח זה הוא כשטחו של גוש דן בארצנו. לאורך החומה הוקמו עשרות מגדלי שמירה וכן נבנו מוצבי הגנה בשטח שבפנים החומה.

סיכום

בסיני יש שבעה שדות תעופה שהם די והותר לאוכלוסייה הדלילה של המקום. שדות אלו הם גם הרבה מעבר לצורכי התיירות הגוועת בחצי האי. מאז הפיגוע במטוס הרוסי באוקטובר 2015, לא רק שהתיירות גוועת, גם אין למצרים שום תוכניות אמיתיות לפיתוח סיני. התוכניות לפיתוח סיני כפי שהן באות לידי ביטוי במסמך המצרי שהוזכר לעיל, כוללות כמה מפעלי שיש, מכוני התפלה קטנים, והקמת כמה כפרים קטנטנים לבדואים. התוכניות המצריות מתעלמות מהעובדה שבנייתם של עשרות בתי מלון וכפרי נופש הופסקה, ומאז הפיגוע התכסו השלדים של אתרים אלו בחול. לעת הזו אין שום צורך בשדות תעופה נוספים עבור התיירות.

אני מבין בהחלט את הצורך הצבאי בשדות התעופה ברפידים ובאל־עריש. להערכתי הוקמו או יוקמו בסיני שדות תעופה צבאיים נוספים (אין בידי כיסוי צילומי עדכני של כל סיני ובהחלט אפשרי שכבר הוקמו שדות תעופה נוספים על אלו המוכרים לי).

למרות הצורך הצבאי המובן בשדות תעופה נוספים, אני מתקשה מאוד להבין את הצורך בשדה התעופה בראס סודר. מיקומו של השדה אינו מקדם שום תוכנית צבאית המוכרת לי, וכמובן שלהערכתי אין בו שום צורך כלכלי.

באשר לשדה התעופה החדש בסנטה קתרינה (אם באמת הוקם שם שדה תעופה חדש), זהו צעד לא כלכלי שכן שדה התעופה שהוקם על ידי צה”ל עונה לצורכי התיירות בעת הזו.

פרטים נוספים בקישור:  http://www.dekelegypt.co.il./200505

סקירה מקפת על פיתוח שדות תעופה צבאיים במצרים ראו בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191203

קרדיט: סא”ל (בדימוס) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב

חוקר מערכות התשתית סא”ל (בדימוס) אל דקל  פרסם באתר האינטרנט שלו “דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע” מאמר בנושא שבנדון. 

 

 

 

 

כתיבת תגובה