מצרים תופסת צד: פורסת מטוסי קרב ראפאל לאיחוד האמירויות על רקע התקיפות האיראניות המאסיביות על המדינה

דיווח: מצרים פורסת מטוסי קרב רפאל לאיחוד האמירויות על רקע מתיחות גוברת. 
נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי ביקר באיחוד האמירויות ובדק גף של מטוסי קרב דאסו ראפאל של חיל האוויר המצרי המוצבים שם. הפריסה נועדה לחזק את מערכות ההגנה האווירית של איחוד האמירויות בעקבות מתקפות איראניות חוזרות על מדינת המפרץ. 

 

הדיווח על פריסת מטוסי הראפאל המצריים באיחוד האמירויות משקף הסלמה משמעותית במעורבות הצבאית המצרית במפרץ, על רקע עימות רחב שהחל בפברואר 2026.
מאחורי הדיווח
הפריסה היא מענה ישיר לגל מתקפות טילים וכטב"מים איראניים חסר תקדים על איחוד האמירויות, שהחל ב-28 בפברואר 2026, כחלק מתגובה איראנית לתקיפה משולבת של ארה"ב וישראל.
  • הביקור הנשיאותי: ב-7 במאי 2026, ביקר הנשיא א-סיסי באיחוד האמירויות וסקר גף מטוסי ראפאל מצריים המוצבים שם.
  • המטרה המבצעית: המטוסים נועדו לעבות את מערך ההגנה האווירית של האמירויות ולבצע פטרולים אוויריים ליירוט איומים איראניים המכוונים לנכסים אסטרטגיים ובסיסים צבאיים.
מה המשמעות האסטרטגית?
  1. מימוש דוקטרינת "ביטחון המפרץ": מצרים מיישמת את הצהרתה רבת השנים לפיה ביטחון המפרץ הוא "חלק בלתי נפרד" מביטחונה הלאומי.
  2. שינוי במאזן הכוחות: מדובר במעבר של מצרים מתמיכה הצהרתית למעורבות צבאית פעילה (Combat Air Patrol) לצד בעלות בריתה במפרץ.
  3. יצירת "חזית ערבית מאוחדת": מצרים פועלת להקמת מסגרת הגנה ערבית משותפת מול האיומים האזוריים, תוך שיתוף פעולה עם ירדן ומרוקו.
האם זה פוגע ביחסים עם איראן?
כן, מדובר בפגיעה קשה. למרות ניסיונות קודמים לנורמליזציה (כמו שיחות בין המנהיגים בפברואר 2026), הפריסה הצבאית מציבה את מצרים ואיראן במסלול התנגשות ישיר:
  • מתיחות דיפלומטית: מצרים גינתה את המתקפות האיראניות כ"תוקפנות בלתי מוצדקת" וכפגיעה בריבונות ערבית.
  • עימות עקיף: פריסת מטוסי קרב ליירוט חימוש איראני הופכת את מצרים לצד פעיל בעימות הצבאי מול טהראן.
  • אובדן הנייטרליות: בעוד שבעבר מצרים ניסתה לשמור על תפקיד המתווכת, המהלך הנוכחי מאותת על התייצבות מוחלטת לצד הציר של ארה"ב והמפרץ נגד איראן.

הערה ברקע הכתבה: מצרים החליטה לקחת צד במלחמה נגד איראן לאחר שאיחוד האמירויות איימה להוציא מיליארדי דולרים המופקדים בבנקים מצריים מה שהיה גורם לקריסה מיידית של הכלכלה המצרית לכן הוחלט במצרים לסייע באופן פעיל לאמירויות ו"לשבור" את תחילת שיקום היחסים עם איראן . 

גם סעודיה איימה על מצרים בהוצאת המיליארדים שהיא הפקידה בבנקים בקהיר אם סיסי לא ייצא מהעמדה הנייטרלית שלו שנקט נוכח המלחמה בין איראן לארה"ב וישראל ויתמוך פומבית במדינות המפרץ הסוניות . הפעילות  המצרית מוכיחה כי הוא נכנע ללחצי מדינות המפרץ.

קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות