אנטישמיות ברשת האפלה (Dark Web)

אנטישמיות ברשת האפלה (Dark Web)

מאת: ד״ר לב טופור – עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה

אנטישמיות זו גזענות. למרות שגזענות אינה מקובלת ברוב חלקיה של החברה הליברלית המודרנית היא קיימת בשולי החברה. מאמר אקדמי זה בוחן את תופעת האנטישמיות ברשת האפלה (Dark Web) מפני שזו הפכה, הלכה למעשה, לסמטה החשוכה של החברה. בעבר, פושעים נהגו להתחבא ולארוב לקורבנות בסמטאות חשוכות, הרחק מהרחובות הראשיים והמוארים. כיום, עם התפתחות המרחב הקיברנטי ותפוצת רשתות אפלות דוגמת רשת ה-TOR הפופולרית, נהרו לשם הפושעים והקיצוניים בהמוניהם כדי להתחבא מפני החוק, הרגולציה והחברה הנורמטיבית. בכל רגע נתון ניתן למצוא ברשת האפלה סמים, כלי נשק, הזמנות רצח, פדופיליה, הדלפות עסקיות ומודיעיניות, ועוד. כל זאת, תוך ניצול מרבי של אופציות האנונימיות והפרטיות.

בעולם הדיגיטלי, אנטישמים, אנשי ימין קיצוני וגזענים אחרים מנצלים את הרשת כדי להפיץ תעמולה בדמוי עליונות לבנה. חלק ממדינות העולם כמו גרמניה כבר פיתחו כלים רגולטוריים כדי להתמודד עם התופעה. תכנים אנטישמיים וגזעניים אחרים מוסרים מן הרשת, למשל מרשתות חברתיות. במקומות אחרים בעולם בהם חופש הביטוי גובר על הצורך במניעת גזענות, כמו בארצות הברית, אלו חברות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות אשר לעתים מרימות את הכפפה ולעתים נענות לדרישות המשתמשים כדי להסיר קיצוניות. אלו אשר הוסרו מן הרשת הרגילה פונים פעמים רבות לרשת האפלה, בה אין רגולציה מספקת כפי שיש ברשת הרגילה.
המאמר דן במקרה ספציפי ומצער מאוגוסט 2017 בו נדרסה למוות הת׳ר האייר בת ה-32 כאשר פעיל ימין קיצוני התפרץ לתוך הפגנת נגד לתהלוכת הימין הקיצוני של ארגון Unite the Right בשרלוטסוויל, וירג׳יניה. ההפגנה קודמה בצורה אגרסיבית על-ידי אתר הימין הקיצוני Daily Stormer ולאחר הרצח חברות כגון Google, Go Dadday וספקי תקשורת אחרים סירבו לספק שירותי אחסון ותשתית לאתר.

מתכון ציני למרק יהודים:

זמן קצר לאחר שהאתר ירד מהאוויר הוא עלה שוב לאוויר אך הפעם ברשת האפלה.
לאחר מאבק משפטי הצליח האתר לחזור לאוויר ברשת הרגילה אך כעת נמצאת בו הודעה: ׳אם האתר נופל, דעו למצוא אותנו ברשת האפלה׳. יתרה מכך, קהילת העליונות הלבנה אף התחזקה ברשת האפלה מפני שרבים נהרו לפעול בה. שנה לאחר מכן, תהלוכת הימין הקיצוני קרתה שוב.
המעניין הוא, שדווקא בארצות הברית בה חופש הביטוי גובר על הצורך במניעת גזענות הרשת האפלה מתחזקת. חופש הביטוי אמנם מקודש אך הסתה לאלימות אסורה. מותר לומר למשל שכל היהודים הם עכברים, אך אסור לומר שיש להרוג את כל היהודים העכברים. אלו שמעוניינים בהסתה לאלימות, ובעיקר אלו הרוצים לנהל תעמולה אנטישמית ללא צורך בדין וחשבון חברתי, פונים לרשת האפלה. להבדיל, בגרמניה למשל גזענות ואנטישמיות בפרט אסורה לחלוטין. אזרח גרמני אשר יקדם אנטישמיות צפוי לעונש על-פי חוק. ניאו-נאצים רבים בוחרים לפעול ברשת האפלה מפני שזו מקשה על מציאתם כמעט לחלוטין על-ידי רשויות החוק. למעשה, אזרח גרמני המקדם אנטישמיות על אדמת גרמניה אך מסווה עצמו ברשת האפלה, כאילו הוא פועל ממקום אחר, מערים ומוליך שולל את רשויות החוק ומשנה דה פקטו את תחום השיפוט הגאו-פוליטי של עצמו.
טענה משמעותית במאמר זה עוסקת ברגולציה בפועל. אמנם אנטישמיות וגזענות אסורים,אך עצם העובדה שפעילים רבים מוסרים מהרשת הרגילה ומרשתות חברתיות ובכל זאת ממשיכים לפעול ולקדם את השנאה ברשת האפלה מעלה ספקות לגבי אופי ומשמעות החוק. המאמר מביא עובדה זו כביקורת על מדינות רבות וקורא: הסרתם את פושעים מהרחובות אך הם עדיין פועלים בסמטאות החשוכות. כך, הבעיה לא נפתרת אלא משנה פלטפורמה. זו התעלמות מאנטישמיות ומגזענות.
ממצא נוסף אשר עולה מן מחקר הוא שאנטישמיות אנטי-ציונית, זו אשר מקודמת על-ידי פעילי שמאל קיצוני ופעילים פרו-פלסטינים למשל, אינה עוברת לרשת האפלה. אנטי-ציונות אינה נחשבת כטאבו בחברה המודרנית כפי שנחשבת אנטישמיות. אף אחד לא רוצה להיות מקוטלג כגזען, אך אין בעיה להיות מקוטלג כאיש ביקורת קיצוני. אנטי-ציונות אינה עוברת לרשת האפלה והיא מקודמת ברשת הרגילה ללא כל בעיה. כך או כך, הדיון בסוגיית האנטישמיות האנטי-ציונית ובתנועות כמו ה-BDS מוצג בשולי המאמר בלבד. אנשי הימין הקיצוני הם כמובן לא רק אנטישמיים אלא גם אנטי-ציונים ומשלבים זאת בצורה מבהילה. למשל, בתמונה במצורפת מוצגים ראשי הפרקים מספר דיגיטלי אותו הכותב קורא להפיץ. הספר עוסק בניסיון הציונים לחסל את הגזע הלבן.
לסיכום, המאמר מבקר את החוק והרגולציה הקיימת בארצות הברית ובשאר העולם וטוען שבמקום לטפל בבעיה פשוט מתעלמים ממנה כאשר זו עוברת למקום (פלטפורמה) אחר(ת).

ביוגרפיה קצרה: ד״ר לב טופור הוא עמית מחקר בכיר במרכז לחקר סייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה.
תחומי מחקרו העיקריים כוללים אנטישמיות, פוליטיקה, יחב״ל וסייבר ומבצעי תעמולה והשפעה במרחב הסייבר ובפרט ברשת האפלה. ד״ר טופור חוקר גם טרור, הונאה, התחזות, ופעילויות קיצוניות אחרות במרחב הסייבר. מאמריו ומחקריו הוצגו בכנסים ברחבי העולם ובישראל.

המאמר המלא:

Topor, Lev. (2019). “Dark Hatred: Antisemitism on the Dark Web.” Journal of Contemporary

http://journals.academicstudiespress.com/index.php/JCA/article/view/187

כתיבת תגובה