מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בים סוף. פרק 12
רקע היסטורי
עד לשנת 1972 לא היו במצרים מאגרי דלק אסטרטגיים תת־קרקעים, למעט מאגר דלק תת־קרקעי בפאנרה (על שפת האגם המר הגדול בתעלת סואץ). המאגר בפנארה נבנה על־ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, והוא שימש את המצרים כמאגר הדלק המרכזי של צבאם, בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1972, כחלק מההכנות המצריות למלחמת יום הכיפורים, הוציא נשיא מצרים אנואר א- סאדאת צו נשיאותי מיוחד המורה על הקמה מהירה של 10 אתרים לאחסון דלק לשעת חרום ברחבי מצרים. על האתרים, שהוקמו אז, נמנה גם מאגר דלק בספאג’ה אשר לחוף ים סוף. המאגר, שנבנה אז, כלל 5 מכלים תת־קרקעיים בקוטר 40 מטר כ”א, ובקיבולת כללית משוערת של 50,000,000 ליטר.
סאפג’ה היא עיר נמל השוכנת לחוף ים סוף, כ- 110 ק”מ דרומית מערבית לשארם א-שיח’, וכ-50 ק”מ מדרום לע’רדקה (עיר שבה נמל ושדה תעופה צבאיים). נמל ספאג’ה הוא הנמל העיקרי של תושבי עמק הנילוס, ובין היתר הוא משמש כנמל היצוא לעפרות החמרן המיוצרות בתהליך חשמלי בנג’ע חמאדי שבעמק הנילוס. במלחמת יום הכיפורים היה נמל סאפג’ה הבסיס העיקרי של חיל הים המצרי בזירת ים סוף.
מה קורה היום?
מעיון בצילומי לוויין עולה, כי לאחר יולי 2015 החלו המצרים לבנות בספאג’ה מאגר דלק אסטרטגי תת־קרקעי בקיבולת כללית משוערת של כ- 120,000,000 ליטר. מאגר זה נבנה בסמוך למאגר הדלק האסטרטגי שניבנה על־ידי סאדאת, כך שבספאג’ה יש כיום מאגרי דלק לשעת חירום בקיבולת כוללת של כ-170,000,000 ליטר. יודגש כי ברחבי ספאג’ה קיימות עוד 5 חוות מכלי דלק לצרכים האזרחיים בעיר. כמו כן יש לצי המצרי מאגרי דלק תת־קרקעיים לשימוש שוטף בקיבולת של מספר מיליוני ליטרים.
בשנים האחרונות ובמיוחד מאז תפס עבד אל-פתאח א-סיסי את השלטון במצרים, מתחמשת מצרים בקצב מואץ. חיל הים המצרי (יחד עם חיל האוויר) נמצא במרכז מסע הרכש (בקרוב יוקדש לנושא מאמר מיוחד). כחלק מתהליך ההתעצמות של זרוע הים במצרים התקבלה לאחרונה החלטה על הקמת פיקוד ימי לזירת ים סוף. מקום המפקדה נקבע לסאפג’ה. במסגרת זו נבנה במקום נמל צבאי נוסף על זה שהיה קיים זה מכבר, וכן נבנו: מחנה מיוחד ליחידת קומנדו ימי, מחנה למפקדת חיל הים, ומתקנים לוגיסטיים. זאת בנוסף על מחנות של כוחות יבשה הקיימים במקום מזה שנים ארוכות.
להערכתי בניית המתקן הנוסף לאגירת דלק בספאג’ה הוא חלק ממכלול עבודות התשתית של צבא מצרים “להכנת זירת המבצעים” – כלומר לשפר את יכולותיו של צבא מצרים להתמודדות אפשרית מול אויבים אפשריים שעיקרם הוא ישראל. להערכתי נועד המאגר לשמש את כלל כוחות צבא מצרים הפרוסים לאורך מפרץ סואץ וים סוף. עיקרם של כוחות אלה הם נמלי הצי ושדות התעופה הצבאיים בע’רדקה וראס בנאס. במרחב יש גם מספר שדות תעופה אזרחיים, אשר בשעת חירום יכולים כמובן לשמש את חיל האוויר המצרי, כגון שדה התעופה בשארם א-שיח. יודגש כי גם אל מול האיום הסודני והאתיופי נבנית תשתית צבאית, אך זו היא בהיקף זעיר ועיקרה הרחבת שדות התעופה בראס בנאס וקאוינת
קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב