ההשלכות “העמוקות” על ישראל בעקבות תקיפת מתקני הנפט בסעודיה

בעוד שהתקיפה על סעודיה שהתרחשה ב-14 בספטמבר חשפה את המצב הפגיע של מתקני הנפט במדינה, היא גם חשפה את מצבה של הכלכלה הגלובלית הרעועה, שכן: סביר שתקיפות מסוג אלו עלולות לעורר סוגיה של “משבר בתעשיית הנפט“.

יש סיבה טובה להניח כי מבחינה גיאו-פוליטית, “משבר בתעשיית הנפט“, יכול להוות “טוויסט בעלילה” בדומה ל”קלף המשוגע” במשחק טאקי, שמטרתו החלפת הבעלות של קלפי המשחק בין השחקנים – כשמדובר בשחקנים של המזרח התיכון ה”קלף המשוגע” של “משבר בתעשיית הנפט” זהו קלף שמשנה את הגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון והעולם.

‘התפתחות המשחק‘

התקיפה על סעודיה התרחשה בסביבה גיאו-פוליטית בה איומי הביטחון הלאומי הם מוחשיים ומידיים, לא רק עבור סעודיה ובעלות בריתה, אלא באופן עמוק גם עבור ישראל.

התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה הביאה את האיום האיראני לרמה חדשה של רוחות מלחמה יחד עם הרטוריקה האיראנית שמצביעה על האפשרות למלחמה בהיקף נרחב עם איראן, ולכן זה מצדיק את הדחיפות, התכיפות והאיכות בהתקפותיה האחרונות של ישראל על ארגוני הפרוקסי של איראן בסוריה ובעיראק, זאת עוד לפני שיהיה מאוחר מדי והמלחמה תחל עוד לפני שהספיקה ישראל לצמצם את האיומים עליה.

למרות שאיראן הכחישה כל מעורבות במעשה, נראה שיש הסכמה רחבה על תפקידה של איראן בפיגוע על מתקני הנפט בסעודיה. למעשה זוהי “דילמה ביטחונית קלסית“, שישראל וסעודיה נקלעו אליה – פירושה של דילמה זו, הוא החשש הממושך של שתי המדינות מפני תוקפנות איראנית יחד עם עננה של ספק באשמתה האפשרית של איראן במעשה, זאת תוך חוסר תגובתה הצבאית של ארצות הברית, המעצמה שהבטיחה הגנה לישראל וסעודיה.

ה”דילמה הביטחונית הקלסית” צפויה להביא לברית צבאית אסטרטגית בין סעודיה לישראל בעידודה של ארצות הברית.

‘הקלף הסעודי‘

לא ניתן להכחיש כי התקיפה האיראנית וחוסר תגובתה האסטרטיבית של ארצות הברית לתקיפה הצליחה תודעתית לנגוס בכושר ההרתעה והשפעה האמריקאית באזור.

התקיפה חשפה לסעודים את שגיאתה של ארצות הברית, שנשארה לבדה כמעצמה העיקרית ואף אולי היחידה באזור שיכולה להגן על סעודיה מפני האיומים האיראניים, ולכן זה מחזק את הצורך של הסעודים להדק את הברית שלהם עם המעצמה האזורית – ישראל.

ישראל וסעודיה רואות עין בעין את האיומים המתגברים מצידה של איראן באזור – דבר המהווה נקודת אינטרס נוספת לברית בחזית הביטחונית בין שתי המדינות.

היחסים בין סעודיה לישראל השתפרו לאחרונה והפכו גלויים יותר, לכן איומי הביטחון המתגברים על שתי המדינות צפויים לשמש זרז בכדי לקדם את הברית המתפתחת ביניהן ולהעביר את היחסים הדו-צדדיים בין המדינות לשלב הבא.

בפשטות, התקיפה על סעודיה ותוצאותיה, צפויות להגדיר יעד אסטרטגי מתואם יותר בין ישראל לסעודיה, בזמן שהן נאלצות לחשב מחדש את מדיניות החוץ שלהן, תוך שהן מנהלות ברית אסטרטגית פתוחה, קרובה וגלויה יותר.

הברית האסטרטגית הזו בין ישראל לסעודיה מתרחשת על רקע הנוף התחרותי בפוליטיקה בת ימינו של המזרח התיכון, שבו המדינות הערביות באזור פונות בצורה ניכרת לעבר גישות ריאליסטיות ומעשיות, בניהול מדיניות החוץ שלהן.

בנוסף, הגישות של המדינות הערביות במזרח התיכון הפכו להיות חסרות את המרכיב הדתי של ה”זיקה לאיסלם לאומני“, אשר היה באופן מסורתי המרכיב המרכזי בשיקולי מדיניות חוץ של המדינות באזור.

נראה שכתוצאה מהתמורות הנוכחיות במזרח התיכון פיתחו מנהיגי מדינות ערב באזור נטייה לטפח ולאמץ קשרים עם מדינות חזקות ועשירות ולאו דווקא בשל ה”זיקה לאיסלם הלאומני“, כפי שהיו נוהגים בעבר.

נראה כי חלקם של מנהיגי מדינות ערב הבינו כי ניתן להתיר את הרגשות הדתיים, הבלתי מתפשרים, בקרב אזרחי מדינותיהם, מבלי לבקש ולהטיף או לעשות זאת בגלוי, הם הבינו כי ניתן להתיר את הרגשות האלו על ידי השגת הישגים במדיניות החוץ המתבטאים בעיקר ברווחה, כלכלה ותשתיות – דבר הגורם לאזרחים לסיפוק רב, וזה למעשה מכסה על יצירת קשרים דיפלומטיים עם מדינות, אשר בעבר היו חסומות ליחסים דיפלומטיים.

במילים אחרות, חלקם של מנהיגי מדינות ערב מייצרים קשרים דיפלומטיים איטיים ומבוקרים עם מדינות חזקות ועשירות, אשר בעבר היו דחויות ליחסים דיפלומטים בקרב אזרחי מדינתם, ו”הבטן המלאה” של האזרחים למעשה מכסה על התהליכים המבוקרים והאיטיים, שגורמים בתוספת “הבטן המלאה” (ליצן הכסף) לתהליך הפנמה איטי, כמעט בלתי מורגש בתחילה, בקרב האזרחים לקבלת הלגיטימיות הדיפלומטית של המדינות, שבעבר היו דחויות במדינתם – והכל בכוונה תחילה.

ברור, כפי שכבר צויין שמרכיב האיום הביטחוני המשותף הוא גם שיקול שנלקח בחשבון בקרב המנהיגים וכן מובא בגלוי בפני האזרחים, אך זהו השיקול המידי ללא “הבטן המלאה“, שיקולי האיומים המשותפים לבדם לא היו מחזיקים מעמד זמן רב, שכן חוסר רווחה כלכלי של מדינה מצביע גם על מצבה הביטחוני הרעוע ויוצר בעיות לשלטון מבית.

‘הקלף הפלטיני‘

במידה והמגמות האחרונות של קרבה ההולכת וגוברת בין סעודיה לישראל מהוות אינדיקטור אמין להמשכיות מדיניות החוץ של שתי המדינות, התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה עשויה לשמש זרז להדק את היחסים הללו.

עם זאת, ככל שישראל תהדק יותר את היחסים עם סעודיה לא ירחק היום בו היא תאלץ להתמודד עם “דילמה” מורכבת, אסטרטגית ומבצעית והיא: עיצוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לאמיתו של דבר, כלל אינו בטוח כי הגישה של מדיניות החוץ, הכלכלה והאיום הביטחוני המשותף תהיה מספיק יציבה כדי להדק כעת את הקשרים של ישראל וסעודיה לברית אסטרטגית גלויה ומבצעית, זאת בהתחשב בעובדה שברית כזו הופכת הכרחית.

נכון לעכשיו, נראה כי לא ניתן לאפשר לתהליכים האטיים להבשיל בקצב הטבעי שלהם אל מול התמורות האחרונות במזרח התיכון – זאת מכיוון שכדי לקיים ברית אסטרטגית משמעותית וחיונית עם סעודיה ישראל תצטרך לעסוק בסכסוך הפלסטיני.

מכאן מובן כי בקרוב תאלץ ישראל להתמודד בסכסוך עם הפלסטינים – הן אם תוך דיונים בתכנית המאה של ארצות הברית, או שבמידה וממשל טראמפ לא יפרסם את התכנית, אזי ישראל תאלץ להתמודד עם תכנית השלום של סעודיה, אשר מקובלת על מדינות ערב וגם זכתה לתמיכתם של הפלסטינים.

בתמורות הנוכחיות של המזרח התיכון, נורמליזציה ביחסים בין סעודיה לישראל אינה נותרה עוד בגדר חלום מופרך.

עם זאת, המכשול העיקרי שנותר לברית אסטרטגית מבצעית וגלויה בין ישראל לסעודיה הוא האופוזיציה האזרחית בסעודיה. לפיכך, התמצאות באופוזיציה האזרחית עומדת להיות אתגר גדול עוד לפני שהסעודים יוכלו לנרמל את היחסים עם ישראל.

בעבור ישראל, הגברת הלאומניות בפוליטיקה הישראלית לא עשוי לאפשר הסדר קל עם הפלסטינים וגם לייצר בעיות מבית.

על פי רוח הדברים היוצאת מישראל, נראה כי ישראל מבקשת לבצע הסכם עם הפלסטינים מבלי לפגוע באינטרסים הלאומיים שלה ולכן שסביר שישראל וסעודיה יעמדו לקונפליקטים על כמה נושאים בסוגיה הפלסטינית.

לפיכך בתוך מאבקי ההשפעה הקיימים באזור, שבו הנושא הפלסטיני עומד באופן בולט במרכז מדיניות החוץ של האיראנים, “מיזוג” הברית בין ישראל לסעודיה תשנה באופן דרמטי את הנוף האסטרטגי של דינמיקת הכוח האזורית הקיימת והמוכרת.

“המיזוג” יאלץ את ישראל וסעודיה לנקוט בגישה משותפת כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

‘המשך המשחק‘

ככל שיתגברו התקיפות על מתקני נפט בסעודיה ב”מתיחת קווים חדשים” בתוך מלחמת התשה שאיראן תבקש לנהל באזור, וכן גם ככל שארצות הברית, המעצמה שמתמודדת לבדה באזור מול איראן ושאר מעצמות, לא תגיב למעשה החבלה שמבצעת איראן באזור, כך יהיה זה זרז לסעודיה וישראל למזג את יחסיהם מבצעית – דבר שיעמיד את הסוגיה הפלסטינית במרכז העלילה בין סעודיה, ישראל, איראן, מצרים קטאר, ירדן ושאר מדינות המזרח התיכון שיש להן אינטרסים באזור.

מאמר זה התייחס רק לחלק מקלפי המשחק של ישראל וסעודיה, ולא שם לדיון את התמורות הגיאו-פוליטיות האחרות והרבות כתוצאה מהמשך פגיעה איראנית במתקני נפט באזור. כמו כן מאמר זה גם לא שם לדיון את התמורות במדינות אחרות, אשר גם להן קלפים במשחק הזה, אך בינתיים איראן סימנה לשחקנים כי יש בידה את ה”קלף המשוגע“, שיכול לטרוף את הקלפים לכל צד באופן אקראי ולייצר משחק לגמרי חדש, וסביר שהמשחק יהיה עם השלכות כואבות על הישראלים והפלסטינים.

קרדיט: אברהם תמקר- פרדס+ מקבוצת נציב