הכישלון הישראלי בשכנוע ארה”ב לאפשר לה לתקוף באיראן
נכון לכתיבת שורות אלה, ישראל לא תקפה עדיין את תכנית הגרעין של איראן.
יחד עם זאת נראה על פי חשיפה ב”ניו יורק טיימס”, שפורסמה ביום רביעי, זה עדיין יכול לקרות וכמעט גם נעשה ארבע פעמים.
המאמר ב“טיימס” בן ה-10,000 מילים מפרט לעומק עד כמה קרובה הייתה ישראל לתקוף את איראן, וכיצד ניסו נשיאי ארה”ב: ברק אובמה וג’ורג ‘וו. בוש להרתיע את ישראל ומה בעצם עצר את התקיפה הישראלית.
להלן חמש טעימות מתוך המאמר: ( ניתן למצוא לינק לדברים המלאים באנגלית בסוף המאמר)
- ישראל הייתה ממש קרובה לתקיפה באיראן
משנת 2009 עד לערך שנת 2013: תקיפה ישראלית פוטנציאלית על איראן הייתה ההפתעה, המדוברת ביותר אי פעם.
איראן נחשדה בפיתוח נשק גרעיני בסתר ואיימה בפומבי להשמיד את ישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הגיב בכך שהפך את האיום האיראני למוקד התעסקותו ואיים בעקביות להפסיק את מסע האיראני להשגת פצצה גרעינית.
תקיפה אפשרית על איראן הייתה נושא סיקור חדשותי יומיומי בישראל, ואף הופיעה על כריכת המגזין “האטלנטיק” בשנת 2010.
על פי המאמר ב”טיימס“, למרות שכבר בשנת 2009, כאשר מחאות הדהדו ברחובות איראן, נתניהו הציע לגורמים אמריקאים כי תקיפה עלולה להשמיד את תכנית הגרעין של איראן וכן לערער את היציבות שלה ואת המשטר, ישראל עדיין לא הייתה בעלת יכולת לתקוף את איראן, ולבסוף כמעט והתרחשה תקיפה ישראלית על איראן בשנת 2012.
על פי המאמר, בשנת 2012 נראה כי הדברים השתנו, ארצות הברית זיהתה מל”טים ישראלים שהמריאו מאזרבייג’ן, כדי לרגל אחר איראן, וכמו כן זיהו האמריקאים תנועות של מטוסים ישראלים שנערכים לתתקיפה.
באותה השנה, אף ביטל שר הביטחון הישראלי דאז, אהוד ברק, תרגיל צבאי ישראלי-אמריקאי משותף, זאת כדי שלא יתנגש עם תקיפה ישראלית פוטנציאלית באיראן, כך צויין במאמר.
נאמר למייקל אורן, שגריר ישראל לשעבר בארה”ב, כי כאשר הולך לישון ישים את הטלפון ליד אוזנו, מוכן להתעורר ולהתריע בפני הבית הלבן על תקיפה ישראלית, כך עולה מהדברים.
2. בוש ואובמה התנגדו לתקיפה ישראלית על איראן
אז מדוע ישראל לא ביצעה את התקיפה? סיבה אחת יכולה להיות התנגדות אמריקאית עקבית לרעיון – אך לא רק מהנשיא אובמה.
נתניהו מתח שוב ושוב ביקורת על אובמה בשל הקירבה שלו לאיראן, ולפי המאמר הוא הגדיר אותו: “חלק מהבעיה“, אך הנשיא בוש התנגד לתקיפה על איראן באותה מידה כמו אובמה – והיה אף ישיר יותר כלפי ישראל.
בפגישה של בוש עם אהוד אולמרט, ואהוד ברק בשנת 2008, בוש קטע את דבריו של ברק שהציע לבצע תקיפה באיראן.
בוש “דפק על השולחן” ואמר: “הגנרל ברק, אתה יודע מה זה לא?… לא זה לא!”, כך אמר אולמרט אמר ל”טיימס”.
3 . ארה”ב עצרה תקיפה ישראלית, אך ביצעה הדמייה לתקיפה משל עצמה על איראן
בכירה ממשרד החוץ האמריקאי, ונדי שרמן, אמרה כי במהלך כהונתו הראשונה של אובמה ארצות הברית אמרה לישראלים:
“בבקשה אל תעברו את הקו הדק והרגיש ותתחילו במלחמה”.
יחד עם זאת, ישראל המשיכה לגלות נחישות לבצע את התקיפה על איראן וככל שהתקיפה הישראלית נראתה סבירה וקרובה יותר לאמריקאים, כך גורמים רשמיים בארה”ב החלו בטקטיקה הידועה בשם: “Bibi-sitting“, כינוי לטקטיקה דיפלומטית אמריקאית על שמו של מנהיג הישראלי, בנימין נתניהו.
טקטיקת “Bibi-sitting” אופיינה בכך, שבכיר אמריקאי היה מבקר בישראל כל כמה שבועות לסבב שיחות בנושא הגרעין האיראני, ולמעשה זה אומר כי לארה”ב היה חלון של כמה שבועות לפני ואחרי כל ביקור, שבה היא יודעת שישראל לא תפתח בתקיפה על איראן בכדי לא להביך האמריקאים.
יחד עם זאת, האמריקאים הראו מוכנות בעצמם לתקוף את איראן ובנו במערב ארצות הברית מודל בקנה מידה מלא, הדומה למתקן הגרעין האיראני.
האמריקנים התאמנו בתקיפות על מתקן ההדמייה עם פצצות חודרת בונקרים.
4. נתניהו היה תוקף את איראן במידה והיה לו את הלגיטימציה בישראל
נתניהו אמר ל“טיימס” כי בסופו של דבר שום דבר מהסיבות האלו לא מנעו ממנו לבצע את התקיפה על איראן. נתניהו אמר כי הסיבה, שבסופו של דבר, מנעה ממנו לבצע את התקיפה הייתה האופוזיציה הפנימית בישראל.
נתניהו וברק תמכו בתקיפה בשנת 2012, אך פורסם בפומבי כי בכירי הצבא והביטחון בישראל התנגדו לתקיפה, וכך גם לא היה רוב בקבינט הישראלי.
“חד משמעית!… אם היה לי רוב, הייתי עושה זאת“, כך אמר נתניהו ל“טיימס”.
5. האיומים של נתניהו הובילו את ארה”ב להסכם עם איראן שהוא לא מרוצה ממנו
כאשר המשא ומתן של ארה”ב עם איראן התקדם לקראת הסכם במהלך כהונתו השנייה של אובמה, נתניהו המשיך להוות אופוזיציה קולנית להסכם, וגינה בחריפות את ההסכם הנרקם כמעט בכל הזדמנות.
מהמאמר ב”טיימס” עולה כי איומי נתניהו בתקיפה על איראן עשויים להיות הסיבה שלחצה על אובמה, דווקא, לפתור את המצב באופן דיפלומטי.
למרות שיש החולקים על קביעה זו כולל נתניהו בעצמו, ישנם גורמים אחרים הגורסים כי נתניהו קידם בשוגג את עצם ההסכם שהוא נוהג לגנות.
“נתניהו השיג בדיוק את ההפך ממה שרצה“, כך אמר גורם ישראלי המכיר את הפרטים ל“טיימס”.
האם הלחץ הישראלי השפיע על ההחלטה לפתוח בשיחות?
“ללא ספק, הישראלים התכוונו לפעול צבאית, אלא אם כן נוכל לעשות משהו שישנה את המשוואה“, כך אמר דניס רוס, יועצו לשעבר של אובמה.
הנשיא טראמפ נכנס לתפקידו בשנת 2017 עם ההבטחה לסגת מהסכם הגרעין שחתם עליו אובמה – טראמפ אכן הסיג את ארה”ב מההסכם כשנה לאחר מכן.
קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב