הקונספציה כבר מבצבצת-איראן השלימה אחת מזרועות התגובה נגד ישראל.הערכה
הקונספציה מוגדרת בויקיפדיה כדלקמן:
“הקוֹנְסֶפְּצְיָה” היא כינוי לתאוריה שגיבש אמ”ן בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים לפיה מצרים לא תפתח במלחמה נגד ישראל לפני שתשיג מערכות נשק מסוימות לצורך השגת איזון אסטרטגי עם ישראל, ואילו סוריה לא תצא למערכה ללא מצרים. על פי הקונספציה, העריך אמ”ן שההיערכות הצבאית של מצרים לקראת מלחמת יום הכיפורים אינה מכוונת לפתיחה במלחמה, חרף סימנים רבים שהעידו כי היא עומדת לפרוץ.
הקונספציה הופרכה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. רבים בישראל מייחסים לפחות חלק מהתוצאות הקשות לישראל במלחמה זו להיעדר הכנה מספקת לקראת המלחמה, בגלל הקונספציה.
הטענה המרכזית שלי כרגע היא שישראל נמצאת כבר בתור מסגרת “הקונספציה” החדשה אותה מתווה איראן נגדה. ואנסה להבהירה במבט של שנה לאחור ,למרות שלהערכתי מדובר בציר זמן הרבה יותר ארוך כי אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהאיראנים מתכננים את מהלכיהם לטווח ארוך מבחינת “סוף מעשה במחשבה תחילה”.
ב-2 לספטמבר 2018 תקפה ישראל מספר מטרות איראניות במרחב דמשק ובין היתר תקפה מפקדות בתחום מחנות דיויזיה 4 שבאזור דימאס.
וזאת לציין כי דימאס,הממוקמת לצד כביש ביירות דמשק,ממערב לבירה הסורית,משמשת כמקום בו שוהים דיויזיות העילית של המשטר הסורי : דיויזיה 4 שריון בפיקודו של האלוף מאהר אלאסד, אחיו של הנשיא , ודיויזית משמר הרפובליקה שמשיתן היחידה עד פרוץ המרד הסוני היה לאבטח את מוסדות ואישי השלטון של משטר אסד.
במהלך מעורבותם הצבאית הפעילה,הן באמצעות מומחים צבאיים והן באמצעות מיליציות שיעיות חמושות שגייסה,אימנה ומממנת איראן לטובת תמיכה במשטר אסד,הובן מיקומה האסטרטגי של דימאס ומכאן הדרך היתה קצרה למעורבות איראנית וחיזבאללה פעילה במחנות האזור. למעשה איראן וגרורותיה השתלטו על מפקדות ,בסיסים ושדה התעופה שבמקום ורתמו אותם לצורכיהם.
לכן היה ברור שאם ישראל מחליטה לעשות מאמץ לסילוק האיראנים מסוריה היא תתקוף גם מטרות בדימאס.
ב-29 לנובמבר 2018 תקפה ישראל שוב מטרות איראניות במערב ובדרום סוריה ובין היתר תקפה שוב מטרות איראניות באזור דימאס.
ב-25 לדצמבר תקפה ישראל שוב מטרות איראניות-חיזבאללה במרחב דמשק וגם הפעם פגעה בעמדות באזור דימאס.
ב-7 לאפריל 2019 דיווח האתר נציב.נט כי האיראנים פינו מפקדות שלהם באזור דמשק והעבירו את חלקם לאזור דימאס. כמה ימים קודם לכן דיווח עוד האתר כי נשק איראני כבד שהונחת בבסיס חיל האוויר הסורי באלמזה שבדמשק ,הועבר בשיירות לאזור דימאס.
ב-1 ביולי דיווחו מקורות סורים כי ישראל תקפה מטרות איראניות הן במרחב דמשק והן במרחב חומס שבצפון המדינה. התקיפות במרחב דמשק כללו גם הפעם מטרות איראניות באזור דימאס.
ב-19 ליולי פרסם האתר נציב.נט פרטים רבים אודות נתיב המערך החשאי של החיזבאללה לשינוע כוחות וציוד בין לבנון וסוריה.
שדה התעופה הזעיר המשמש כלי טייס בלתי מאוישים ומנחת המסוקים של החיזבאללה המוזכרים בכתבה נמצאים לא הרחק משדה התעופה הקטן של דימאס ותוך זמן קצר ביותר ניתן לעבור מנקודה לנקודה.
בימים האחרונים מתקבלים ממקורות סורים ידיעות מדאיגות באשר פעילות האינטנסיבית האיראנית באזור דימאס שככל כולה נועדה לשמש אבן יסוד במערך הפעילות האיראנית נגד ישראל.
אתר חדשות סורי טוען כי נודע לו ממקורות חשאיים כי איראן השלימה אימוני כוח מיוחד המורכב מלוחמים בעלי אזרחות סורית שהתנדבו לשורות החיזבאללה והפועלים תחת פרויקט “תיק הגולן” להשתתף בתרחיש לחימה שבמהלכה יתקפו כלי טייס בלתי מאוישים ,שימריאו מנקודות שונות ממערב לדמשק ויתקפו עמדות ישראליות בגולן תוך שהם ינסו להתמקד על שדות תעופה צבאיים באזור ,מנחתי מסוקים ומסלולי המראה של כלי טייס בלתי מאוישים שישראל משגרת לפעילות בשמי סוריה ולבנון.
אתמול דיווח עיתונאי סורי ,העובד גם ברשת אלערביה, כי על פי מידע שהגיע אליו ממקורות ישראלים ,איראן העבירה חלק מכלי הטייס הבלתי מאויישים שקידמה לשטח סוריה,אל האזור שממערב לדמשק ,לשטח שליד כביש דמשק-ביירות ,וזאת על מנת לקצר טווחים בין משטחי המראתם הגעתם לשטח צפון ישראל.
למעשה תמונה המתקבלת כרגע היא שאיראן כבר הכשירה,זרוע תגובה אחת נגד ישראל,שהפציצה מטרות איראניות מאות פעמים בשנים האחרונות והרגה לא מעט בכירים וחיילים איראנים.
אמנם אש הנקמה האיראנית בוערת – אך גם הם יודעים שאת הנקמה מגישים קר!!!
ומה עניין “הקונספציה” דווקא כאן? ודווקא עכשיו?
למרות מאות התקיפות הישראליות נגד מטרות איראניות והשמדתן נראה כי הקטר האיראני ממשיך במלוא הקיטור קדימה בהכנותיו להלום בישראל באמצעים,בזמן ובמקום שייראה להם.
איראן כבר הרגילה את ישראל להכות בנקודות בהן היא מרכזת ציוד צבאי.
ומה אם הם מאפשרים לישראל להכות ו-“לנעוץ את השיניים” במטרות עסיסיות בעוד היא פועלת בעשרות חזיתות נוספות,מה שלא מעכב כלל את הידוק עניבת החנק סביב ישראל?
ההנהגה הישראלית מכריזה באוזני אזרחיה כי הפעילות הישראלית נגד הנוכחות האיראנית בסוריה נושאת פרות והם נסוגים מזרחה.
בפועל המערכים הצבאיים האיראנים סביב ישראל הולכים ומתעבים מיום ליום!
ישראל טוענת כי הרוסים גרמו לאיראנים ולחיזבאללה לסגת יותר מ-80 ק”מ מגבול ישראל מזרחה אך בפועל בעצם ימים אלו פועלים מול גבול הגולן אלפי לוחמים סורים במדים סורים אך מקבלים את הפקודות שלהם מהחיזבאללה ואיראן. האזור רוחש הכנות לפגוע בישראל.
האם הקונספציה של “מאות תקיפות נגד האויב בשנים האחרונות” אכן עונה על הדרישות ?
לא ממש.
איראן מקימה מול מדינת ישראל כמה וכמה אתרי שיגור של טילים בליסטיים היכולים להגיע לכל נקודה בישראל והם מתפרסים מאזור הגולן הסורי,דרך מזרח סוריה,עבור במערב עיראק ומסתיים במזרח עיראק. בכל האתרים יש טילים שפגיעתם רעה והם בעלי מתקני כיוון מדויקים היכולים לגרום לפגיעות קשות בישראל. ראה ירי החות’ים מתימן לעבר מטרות בסעודיה והפגיעות הטובות. מדובר באותם טילים איראנים עם אותה טכנולוגיה.
כדאי לבחון שוב את “הקונספציה” המנחה את מדינת ישראל בלחימתה נגד איראן ולבדוק האם אנחנו לא שבויים בהצהרות ובתשבחות של עצמינו על עצמינו?
לא חייבים להרגיש שוב את טעם “הקונספציה” המר מתפוצץ לנו בפינו,אפשר גם אחרת! רק צריך להכיר את המצב נכוחה ולהבין מה צריך לעשות עדי לשפר אותו!!
כבוגר “הקונספציה של 73 ” אני בטוח שיכולותיו של צה”ל אבל אף פעם לא מאוחר מדיי לבחון את עצמך שוב ושוב ובמיוחד שאויבך הם לא הערבים השוכנים למרגלות גבולנו אלא מדובר באיראנים!!
לא אלמן ישראל!
בדיוק כמו שמלחמת ההתשה הקדימה את מיה”כ.
ובכלל זה שנת שקט בינה למיה”כ – כדי להרדים את היהודים הנהנתנים.
סה”כ אירן מרגישה “איזון אסטרטגי” מול ישראל, הוא הקריטריון עליו מדברת משפחת אסד
מאז סתיו 1982 ליציאה למלחמה נגד ישראל.
ההקשר האסטרטגי הרחב חשוב לא פחות מזה הצבאי:
1. ארה״ב במשבר חובות של טריליונים, עדיין מלקקת את פצעי עירק ואפגניסטן, כאשר מבחינתה נוכחות הרוסים והאיראנים מהווה איום על משטר הפטרו-דולר, שהוא מקור מרכזי לעוצמתה.
2. אירן תחת מצור כלכלי פיננסי כבד, בעל משמעויות מהותיות לגבי חוסנה ויכולתה לפזר משאבים ללחימה וגם לשמור על יציבות מבית. ניסיון של אירן לצאת למלחמה כוללת במצב עניינים זה הופך אותה לפגיעה במיוחד, ולכן, ספק רב אם תעז לפעול. למרות ההליכה על הסף בהקשר הגרעיני, הם מבינים כי חציית קווים אדומים מסויימים תהיה יותר ממהלך של משא ומתן, ועלולה להביא לקץ המשטר. הם מרותעים בתחום זה, ולכן ממשיכים לעבוד בעצימות נמוכה.
3. ישראל בגרעון גדל, ולחץ תקציבי על כל המערכות הלא ביטחוניות (בריאות, ביטוח לאומי, חינוך וכו). האיומים הרב-מימדיים מולם היא מתמודדת מאתגרים אם יופעלו במקביל במספר זירות רב, ויחייבו פעילות חסרת תקדים עם השלכות כלכליות ומדיניות לא ידועות, מעבר למאמץ המלחמתי.
4. חמאס, חיזבאללה והאיסלמיסטים השונים תחת לחץ תקציבי ומכותרים על ידי אויבים שונים, כשברור להם שפעולה נרחבת עשויה להביא חורבן על בסיסי התמיכה שלהם.
5. הרוסים פרוסים בסוריה, ומוכרים מערכות נשק לאיראנים, לתורכים, ולסורים, בין היתר, אבל, הם מאותגרים כלכלית וחברתית מבית, תחת סנקציות ולחץ לא פשוט ממדינות המערב.
— לאור כל הנ״ל, המשך הליכה על הסף של הצדדים סביר, וכולם מכינים עצמם לטעות בחישוב של צד אחר, שתוביל להסלמה חריפה. יזום מהלך גדול אפשרי, אבל בהחלט יהיה מחוץ לפרמטרים של ניהול סיכונים, אלא אם מישהו יחוש עם הגב לקיר.