משחקי הכס-מאבק בצמרת החיזבאללה לאופי התגובה נגד ישראל בנושא המנהרות
מתחזקת ההערכה כי גוברים מאבקי הכוח בארגון הטרור חיזבאללה, זאת לנוכח ההתמהמהות והשתיקה הרועמת (הלא אופיינית!) האופפת את הארגון ודובריו מאז חשיפת מבצע ‘מגן צפוני’.
ניתן לומר, כי בניגוד למצטייר, עיקר המשבר (שניצניו החלו מלבלבים עם הסתלקותו מהזירה של רמטכ”ל הארגון מוצטפא באדר א דין והנחתת איש הצללים – טלאל חאמייה-طلال حميّة כיורשו) בקרב הנהגת הארגון נסוב בשאלת יסוד הנוגעת בעצמאות הארגון למול התפיסה הדוגלת בהיצמדות אבסולוטית להוראות ההפעלה המגיעות מהמייסדים שבטהראן.
טלאל חאמייה, אשר הוואקום שנוצר לצד הזיקה והלויאליות לספונסרים הביאוהו לתפקיד רמטכ”ל הארגון, רואה עין בעין את תפקיד הארגון כזרוע הפעלה מרכזי של משמרות המהפכה.
כפועל יוצא, דוחף חאמייה לאקטיבציה מבצעית תוך נטילת סיכון, מה שמציב אותו ראש בראש עם האגף המדיני בראשות נסראללה וסגנו נעים קאסם הדוגלים בהמשך עשייה שקטה לצד רכישת דעת קהל ויצירת לגיטימיות ציבורית לצורך הצבת הארגון כבעל השפעה פוליטית וכגורם מייצג בראיה לטווח הרחוק.
עיתוי חשיפת פרויקט העשור, מציבה את הנהגת ארגון הטרור בצומת דרכים מכריעה יש לומר.
הצורך הבהול בקבלת החלטות ומתן הסברים הן לציבור בלבנון והן לקהילייה הבינ”ל לצד הוויכוח הפנימי הנוקב הניטש בקרב הנהגת הארגון על אופיו והמשך דרכו – פוגם במעטפת החשאיות הקנאית ואף עשוי לגרור את האגף הנצי ליזום מהלכי ‘שלוף’ נטולי זהות חפוזים כנגד ישראל, הצקות והטרדות כפי שהיינו עדים להם במסווה חיילי צבא לבנון, כאלו שבטעות אנוש עשויים להכריע את גורל עתידו של הארגון שבטהראן כה עמלו לגדל ולטפח ל’יום פקודה’ בצוק העתים.
סביר להניח שישראל עוקבת וערה לתזוזות הטקטוניות, ובמלאכת מחשבת מתורגמות ומנוצלות היטב לצורכי הביטחון.
אפשר ולקראת הדיון במועצת הביטחון של האו”ם תחשוף ישראל קלף אחד או יותר שתודעתו רבת השפעה.
