האלוף עמוס ידלין דוחה האשמות הרוסים על הפלת מטוס הריגול-השגותיו!

לאחר שרוסיה האשימה באופן רשמי את ישראל באחריות להפלת מטוס הריגול הרוסי על ידי טיל נ"מ סורי דחתה ישראל האשמות אלו אך נמנעה מלהגיב בפרוטרוט לכל מסקנה ומסקנה של הרוסים גם אם היא יודעת בברור שאינן אלא קשקוש מקושקש של גנרלים רוסים רשלניים המבקשים לכסת"ח את עצמם מחשש שיודחו על ידי פוטין.

פוטין, שמונע מחשבונות גלובליים שונים לגמרי "אימץ" את מסקנות משרד ההגנה שלו גם אם קודם לכן הצהיר כי ""שרשרת מצערת של טעויות" היא שעומדת מאחורי האירוע.

אלא שממשלת ישראל בכל זאת לא מסכימה להפקיר את זירת ההסברה העולמית לגחמות גנרלים רוסים,שככל הנראה לא אהבת ישראל היא המדברת מגרונם , מגיבה בצורה מקורית וחכמה. עונה-לא עונה,נוגעת-לא נוגעת , ושולחת את האלוף עמוס ידלין , ראש אמ"ן לשעבר וכיום ראש מכון למחקרים אסטרטגים החשוב ביותר במדינה,לענות כאשר כל האחריות על טענותיו הן באחריותו בלבד ואין לישראל כל "נגיעה" להן.

 

להלן תגובתו המתומצתת:

ממשלת ישראל שומרת על כבודה של רוסיה ונמנעת בבירור מלהצביע על הסילופים הברורים בטענות קציניה וכמו כן נמנעת מלהחריף את המשבר.
הצגת הפייק ניוז של משרד ההגנה במוסקבה נועדה לשרת לחצים מדיניים ולטשטש אחריות הקצינים הסורים והרוסים להפלת המטוס.

להלן עשר נקודות ברורות שהמצגת הרוסית מתעלמת מהם:

1. מנגנון התיאום פעל כרגיל וכמוסכם בדיוק כמו בשנים האחרונות.
2. הרוסים קיבלו התראה מישראל 10 דקות לפני שחיל האוויר שיגר חימושיו, ו-25 דקות לפני שהמטוס נפגע!!!
3. הירי הסורי המאוחר, המסיבי והמפוזר לכל עבר מסוכן וחסר אחריות, ולא לראשונה.
4. כאשר נפגע האליושין היו האף-16 התוקפים בקו חיפה, בדרך לנחיתה.
5. כל בקרה אווירית אחראית ומקצועית יכולה להספיק להרחיק ב 25 דקות! את מטוסיה מאזור סכנה.
6. לרוסיה יכולות מכ"מ ומודיעין קרקעיות ואוויריות, והיא אינה תלויה בעדכון מישראל כדי להגן על מטוסיה מפני טיל סורי.
7. הפיקוח הרוסי על ההגנה האווירית של סוריה, כמו גם התיאום בין כוחותיהם, כשלו.
8. כל מפעיל טילי קרקע אוויר מתחיל יודע להבחין בין עמית לטורף.
9. אם נכונה הטענה הרוסית שמטוסים רוסיים וישראלים מופיעים באופן זהה במכ"מים הסורים – הרוסים פועלים תחת סיכון חמור כבר שלוש שנים.
10. אספקת S300 מגבירה את הסיכון מצד מפעילים סוריים לא מקצועיים לחילות האוויר של רוסיה בראש ובראשונה, לישראל, ארצות הברית והקואליציה, וכן לתעופה האזרחית! ישראל מתכוננת לאיום כבר 20 שנה ותדע להתמודד.

שום קליפ צבעוני מרשים בתלת ממד לא ישכיח, שמי ששיגר את הטיל על המטוס הרוסי והפיל אותו הוא מפעיל סורי חסר אחריות וכושל מקצועית. ולא ישכיח שה״טריגר״ לאירוע הוא המשך משלוחי נשק איראני מתקדם לסוריה וחיזבאללה, למרות ההבנות בין ירושלים למוסקבה.

השאלות המרכזיות: איזה תמורות ממשיות ידרוש פוטין מישראל כפיצוי על האבדות הרוסיות שגרמה לו ההגנה האווירית הכושלת של סוריה? האם יש לפוטין עניין לקדם את אינטרסיה של טהראן בסוריה?

D. Moscow’s MoD colorful, but far from the truth presentation is meant to create political leverage and deflect blame away from the Syrian and Russian officers responsible for the downed aircraft. Following are ten clear points disregarded by Russia’s presentation:

1. The deconfliction mechanism worked just as agreed and as it had in the last three years. 2. Israel notified Russia about the upcoming strike 10 minutes before IAF launched its weapons, and 25 (twenty five) minutes before the Il-20 was hit!!!

3. Syria belatedly scattered massive SAM fire all around, was dangerous and irresponsible, not for the first time. 4. When the Il-20 was hit, the striking F16s were near Haifa, on their way home.

5. Any decently professional and responsible air control could direct its aircraft out of danger within 25 minutes!!! 6. Russia enjoys independent ground and aerial radar and surveillance capabilities in theater, and is not reliant on Israeli notifications to safeguard its fleet.

7. Every rookie SAM operator can differentiate between “friend and foe.”

Russia’s supervision on Syria’s air defense has clearly failed, as has the two allies’ coordination .8

9. If Russia’s claim that its own aircraft as well as Israel’s appear the same on Syria’s radar, the former are operating under serious risk for the last years. Providing S300 will only raise the risk from incompetent Syrian operators to Russian air forces, first and foremost.

10. Providing S300 will only raise the risk from incompetent Syrian operators to Russian air forces, first and foremost, as to Israeli, US and coalition, as well as to civilian air traffic. Israel has been preparing for this threat for twenty years and will cope with it.

The main questions remain: which actual returns will Putin demand from Israel as compensation for the casualties inflicted to Russia by Syria’s failed air defense? Will Putin really be seeking to advance Iran’s interests in Syria from now on?

מעניין מה היתה תגובתו הלא מתומצתת!!??

 

 

כתיבת תגובה