מבצע "באדר-2000": כך חדר המודיעין המצרי לתעשיות הנשק האמריקאיות, מקרה היסטורי עם נגיעות לימינו!

בסוף שנות ה-80 הפעיל המודיעין המצרי רשת הברחה בארצות הברית שחדרה לתעשיות הביטחוניות האמריקאיות כדי להשיג רכיבים מסווגים עבור פרויקט הטילים הבליסטיים "באדר-2000" (Badr-2000). הפרשה, שנחשפה ביוני 1988, הובילה למשבר דיפלומטי חריף בין קהיר לוושינגטון וסיכלה את השלמת הפרויקט.

פרויקט "קונדור 2" ורשת הריגול
באמצע שנות ה-80 הקימו מצרים, עיראק וארגנטינה קונסורציום סודי לפיתוח טיל בליסטי דו-שלבי בעל טווח של 800 עד 1,000 ק"מ. הטיל כונה בארגנטינה "קונדור 2" (Condor-II), ובמצרים ובעיראק קיבל את השם "באדר-2000". עיראק סיפקה את המימון המרכזי, ארגנטינה סיפקה את תשתית הפיתוח (בסיוע מהנדסים אירופאים), ומצרים סיפקה ידע טכנולוגי ולוגיסטיקה.
כדי להתגבר על צווארי בקבוק טכנולוגיים, גייס שר ההגנה המצרי דאז, עבד אל-חלים אבו ע'זאלה, את ד"ר עבד אל-קאדר חילמי (Abdelkader Helmy) — מדען טילים בכיר יליד מצרים שהתאזרח בארה"ב והחזיק בסיווג ביטחוני גבוה בחברת Aerojet בקליפורניה.
חילמי, בסיוע איש עסקים אמריקאי ושני קצינים מצרים בדרגת קולונל שפעלו משגרירות מצרים בוושינגטון, רכש בחשאי חומרים ורכיבים שאסורים לייצוא, העביר אותם למחסנים במרילנד ומשם ניסה להבריחם לקהיר במטוסי תובלה צבאיים מצריים תחת חסינות דיפלומטית.

המשמעות האסטרטגית
הרכיב המרכזי שהרשת ניסתה להבריח (כ-190 ק"ג של חומר גלם מרוכב) נועד לייצור חרטומים ונחירי פליטה לטילים. חומר זה עמיד בטמפרטורות קיצוניות בזמן החדירה מחדש לאטמוספירה, מונע עיוותים מבניים ומשפר דרמטית את דיוק הפגיעה של הטיל.
הפרויקט נועד להעניק למצרים ולעיראק יכולת הרתעה אסטרטגית ארוכת טווח וטילים מדויקים המסוגלים לשאת ראשי קרב לא קונבנציונליים (כולל כימיים). עבור ארה"ב, הפעולה הייתה הפרה בוטה של משטר הפיקוח על טכנולוגיית טילים (MTCR) ופגיעה חמורה באמון מצד בעלת ברית המקבלת מיליארדי דולרים בסיוע צבאי אמריקאי.
החשיפה הביכה קשות את משטרו של חוסני מובארכ. בלחץ אמריקאי, נאלץ מובארכ להדיח את שר ההגנה החזק והפופולרי אבו ע'זאלה מתפקידו ב-1989 (ולהעבירו לתפקיד סמלי של עוזר לנשיא).

כמה הצליחו המצרים במשימתם?
לפני שנחשפו, הצליחו חילמי ושותפיו להבריח למצרים משלוחים קודמים של ציוד רגיש, כולל תוכניות הנדסיות לשיפור טילים, אנטנות טלמטריה מתקדמות ומערכות הנחיה. מידע זה תרם לתשתית הידע של תעשיית הטילים המצרית (ולפרויקט הסקאד המשופר שלה).
ב-24 ביוני 1988, פשטו סוכני המכס וה-FBI על שדה תעופה בבולטימור רגע לפני שמטוס תובלה מצרי המריא עם משלוח ה"פחמן-פחמן" ועצרו את המעורבים. חשיפת הרשת גרמה ללחץ אמריקאי כבד על כל השותפות: מצרים נסוגה מהפרויקט זמן קצר לאחר מכן, ארגנטינה הקפיאה וביטלה את תוכנית "קונדור 2" בלחץ וושינגטון, ועיראק ניסתה להמשיך לבדה אך מתקניה הושמדו במלחמת המפרץ ב-1991. הטיל "באדר-2000" מעולם לא הגיע לייצור סדרתי או לכשירות מבצעית.

אז מדוע הפרשה מתפרסמת שוב דווקא בימים אלו ? 

*- בשנה האחרונה גבר העיסוק בישראל ובארה"ב בהתעצמות הצבאית של מצרים בסיני, לרבות תמרוני ענק (כמו תרגיל "באדר 2026" שנערך באפריל) והרחבת תשתיות צבאיות. פרשנים משתמשים בפרשת "באדר-2000" כתקדים היסטורי שממחיש שמצרים פועלת לעיתים מתחת לפני השטח כדי לבנות יכולות אסטרטגיות בניגוד לציפיות האמריקאיות.

*- מצרים משקיעה כיום מאמצים רבים בייצור עצמי של חימושים (כטב"מים, ארטילריה וטילים) וברכש ממדינות כמו סין ודרום קוריאה כדי להפחית את התלות בנשק אמריקאי. הזכרת פרשת שנות ה-80 נועדה להראות את השאיפה ההיסטורית העקבית של קהיר להשיג עצמאות בתחום הטילים ארוכי הטווח.

*- על רקע המלחמות והעימותים במזרח התיכון ומאמצי איראן וגורמים נוספים לעקוף סנקציות ולהבריח רכיבים דו-שימושיים מהמערב, פרשת המדען עבד אל-קאדר חילמי מובאת לעיתים קרובות במאמרי ניתוח ובפודקאסטים כ"מקרה בוחן" (Case Study) קלאסי לאופן שבו מדינות מנצלות מדענים בעלי אזרחות כפולה ופרצות בפיקוח על הייצוא האמריקאי.

*- פעמים רבות, סיפורי ריגול היסטוריים כאלה הופכים ויראליים מחדש בעקבות סרטון תיעודי, שרשור ברשת X (טוויטר), או כתבת רקע באתרי ביטחון ומודיעין, שגוררים גל של שיתופים והתעניינות מחודשת.