מרוץ חימוש בקרן אפריקה: האם ה-Su-35 האתיופי דוחף את מצרים, החוששת לאבד את עליונותה האווירית ביבשת, לזרועות סין?
לאחר שאתיופיה קבלה מרוסיה את מטוסי הקרב החדישים נוצר מצב שהעליונות האווירית בשמי אפריקה התערערה ובאחת היא איבדה את כושר ההרתעה שלה במו"מ על סכר הרנסנס וחלוקת מימי הנילוס בין המדינות השוכנות על גדוליה.
האם עובדה זאת תדחוף את מצרים לזרועות סין בכל הנוגע להצטיידות במטוסי קרב חדישים וחמקניים שארה"ב מסרבת לספק לה ?
קבלת מטוסי ה-Su-35 על ידי אתיופיה ומאמצי הרכש של מצרים מול סין הם חלק ממרוץ חימוש רחב, אך אתיופיה אינה הטריגר הבלעדי או המרכזי למהלך המצרי. מצרים פועלת מזה מספר שנים לגיוון מקורות הנשק שלה, והתעניינותה במטוסי הקרב הסיניים J-10C נובעת בעיקר מכישלון עסקאות קודמות עם רוסיה ומגבלות קשות שמטילה עליה ארצות הברית, ולא רק בשל שינוי מאזן הכוחות ישירות מול אדיס אבבה.
כדי להבין את התמונה המלאה, יש לבחון את הדינמיקה האסטרטגית ואת מערכת השיקולים של קהיר:
1. הסיבות האמיתיות לדחיפת מצרים לעבר סין
מצרים לא פונה לסין רק בגלל אתיופיה, אלא כתוצאה ממבוי סתום מול שתי המעצמות האחרות:
ביטול עסקת ה-Su-35 הרוסית: מצרים עצמה חתמה בעבר על עסקה לרכישת 24 מטוסי Su-35 מרוסיה. העסקה בוטלה בשל שילוב של לחץ אמריקאי כבד (איומים בסנקציות תחת חוק CAATSA) וליקויים טכניים שנמצאו במערכות המכ"ם והלוחמה האלקטרונית של המטוס.
המגבלות האמריקאיות: וושינגטון מסרבת באופן מסורתי לספק למצרים מטוסי קרב מתקדמים מדור חמישי (כמו ה-F-35) או חימוש מתקדם ארוך-טווח (מעבר לאופק – BVR) עבור מטוסי ה-F-16 שלה, כדי לשמור על היתרון האיכותי של ישראל באזור. מצרים מנסה לקדם עסקה לרכישת מטוסי F-15 מארה"ב, אך התהליך מתרחש באיטיות רבה.
האלטרנטיבה הסינית: מטוסי ה-J-10C הסיניים נתפסים על ידי קהיר כתחליף מודרני, זמין וזול יחסית, שאינו מגיע עם "תנאים פוליטיים" או מגבלות על שימוש בחימוש מתקדם, מה שמאפשר לה לעקוף את הווטו האמריקאי.
2. האם העליונות האווירית אכן עברה לאתיופיה?
הטענה כי העליונות האווירית יצאה מידי מצרים ועברה לאתיופיה אינה מדויקת מבחינה כמותית ומבצעית:
איזון הכוחות הכולל: חיל האוויר המצרי נותר אחד הגדולים והחזקים במזרח התיכון ובאפריקה, עם מאות מטוסי קרב מודרניים הכוללים את הרפאל (Rafale) הצרפתי, מטוסי MiG-29M רוסיים ומערך עצום של מטוסי F-16 אמריקאיים.
התעצמות אתיופיה: אתיופיה אכן שדרגה משמעותית את כוחה עם קבלת מטוסי ה-Su-35 מרוסיה (והפיכתה למדינה הראשונה מדרום לסהרה שמחזיקה בהם). צעד זה נועד בעיקר להרתעה מול אריתריאה, לדיכוי איומים פנימיים (כמו בטיגראי) ולהפגנת עוצמה סביב סוגיית סכר הרנסאנס. עם זאת, מספר המטוסים המצומצם שברשותה אינו מעניק לה "עליונות אווירית" מוחלטת מול מצרים, אלא בעיקר מצמצם את מרחב החופש המבצעי שהיה למצרים בעבר באזור קרן אפריקה.
לסיכום, עסקת ה-Su-35 האתיופית משמשת כזרז נוסף הממחיש למצרים את הצורך הדחוף בסגירת פערים טכנולוגיים, אך הטריגר המרכזי לפניה לסין הוא הצורך האסטרטגי הרחב של מצרים לשבור את התלות הבלעדית בארצות הברית ולהשיג יכולות תקיפה ארוכות טווח ללא פיקוח מערבי. מצרים ככל הנראה תמשיך לקדם את הערוץ הסיני תוך ניהול סיכונים מול הלחץ האמריקאי, כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שלה לשמירה על מעמדה כמעצמה אזורית.
