תובנה איראנית מוכחת (זמנית): "מקלטים ממוגנים בהרים נותרו אמצעי הגנה מכריע מפני נשק מדויק"
התאוששותו המהירה של בסיס חיל האוויר האיראני „עיט 44” לאחר התקיפות מוכיחה כי מקלטים ממוגנים בהרים נותרו אמצעי הגנה מכריע מפני נשק מדויק. הם משנים את האופן שבו חילות אוויר נחותים שורדים ומרתיעים יריבים חזקים מהם.
על סמך צילומי לוויין של חברת Planet Labs, איראן מתקנת ומרחיבה באופן פעיל את בסיס „עיט 44” התת קרקעי במחוז הורמוזגאן, אף שספג השנה לפחות שלושה סבבים של תקיפות אוויריות משותפות לארצות הברית ולישראל.
המתחם החצוב בהר, שנבנה כ-160 קילומטרים מצפון מערב למצר הורמוז כדי להגן על מטוסי קרב, כטב״מים וטילים – הותקף במרץ וביולי במסגרת מבצע „זעם אפי” בהובלת ארצות הברית. מטרת התקיפות הייתה לנתק את ההאנגרים התת קרקעיים ממסלול ההמראה, שאורכו 4.35 קילומטרים – אולם צילומים מסוף ספטמבר מראים כי איראן מפנה בדחפורים את הריסות התקיפות, מסלקת חסימות מהמסלול, משלימה את סלילתו של מקטע מרכזי במסלול ההסעה המערבי ומתחילה בהכנת התשתית במקטע סמוך, כדי ליצור נתיב גישה חלופי.
במאמר שפורסם באפריל 2026 באתר Defense Blog כי תפיסת ההתבצרות האיראנית – הגנת מטוסי קרב בתוך מתקנים תת קרקעיים ממוגנים, כדוגמת מתחם „עיט 44” – הוכיחה את ערכה האסטרטגי. לפי ההערכה המובאת במאמר, היא שימרה כשני שלישים מצי המטוסים המבצעי של המדינה תחת תקיפות אמריקאיות וישראליות כבדות.
איראן משלבת את המטוסים ששרדו עם כוחות הכטב״מים והטילים שלה כדי לתקוף מטוסים אמריקאיים על הקרקע, מסלולים, מתקני פיקוד ושליטה ותשתיות תמיכה. כך היא פוגעת בפעילות האווירית האמריקאית, מעלה את עלויותיה ומגבילה את הישגיה האפשריים, בלי להתעמת ישירות עם ארצות הברית בשמיים.

קרדיט: asiatimes תרגם: ערוץ המשקיע ששוקע בטלגרם
