פאזל של מיליון חלקים: האם הבלגן הלוגיסטי של הפנטגון מסכן את מטוס הקרב החמקני המתקדם בעולם?

סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת כי אימייל שלא נשלח ב-UPS שלח חלקים מצופי מכ"ם ממטוס F-35 קרב חמקן דרך הונג קונג, ושסין לקחה אותם ועדיין לא החזירה אותם.

במשלוח היו בין היתר סוכך תא הטייס ודלת אגף החימוש במטוס F-35 אוסטרלי. הפנטגון אומר שהוא עובד להחזירם.

מדובר בשילוב של רשלנות לוגיסטית אנושית לטווח הקצר, לצד בעיות מערכתיות עמוקות וארוכות טווח של ניהול מלאי בפנטגון. 

רקע

  1. פרשת ה-UPS והונג קונג (אוקטובר 2026):
    • האירוע: רכיבים של מטוס קרב מדגם F-35A השייך לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF) – ספציפית חופת תא הטייס (Cockpit Canopy) ודלת תא החימוש (Weapons-bay door) – נשלחו מאוסטרליה לארה"ב לצורך תירוץ או השמדה.
    • הכשל האנושי: חברת השילוח המקורית (DSV) שלחה אימייל אבטחה קריטי לחברת הבת United Parcel Service (UPS), עם הנחיה מפורשת של תקנות הסחר בנשק האמריקאיות (ITAR) לא להעביר את המשלוח דרך מדינות עוינות. עובד של UPS פספס את המייל. מכיוון שהמשלוח יצא באיחור מאוסטרליה, הוא נותב מחדש למסלול מהיר יותר שעבר דרך הונג קונג במקום דרך דרום קוריאה וטייוואן. הרשויות הסיניות בהונג קונג זיהו את החלקים הרגישים, החרימו אותם, וסין מסרבת להחזירם.

  2. דוח ה-GAO על מיליון החלקים האבודים (פורסם במקור ב-2023):
    • משרד מבקר המדינה האמריקאי (U.S. GAO) מצא כי מאז מאי 2018, קבלנית ראשית בתוכנית ה-F-35 (לוקהיד מרטין) איבדה עקבות של מעל ל-1 מיליון חלקי חילוף בשווי כולל של כ-85 מיליון דולר.
    • הסיבה: אין מדובר ב"גניבה" המונית של מיליון רכיבים פיזיים על ידי מרגלים, אלא בבלאגן בירוקרטי מוחלט. למשרד ההגנה ולחברות הפרטיות אין מערכת מעקב ממשלתית אחידה לניהול מלאי עולמי, ויש מחלוקות כיצד לקטלג ולדווח על חלקים שניזוקו או אבדו בבסיסים שונים בעולם. 

האמנם הנזק לאמריקאים באמת כל כך גדול?

כדי להבין את גודל הנזק, צריך להפריד בין שני האירועים:

1. פרשת הונג קונג: נזק מודיעיני-טכנולוגי משמעותי (בינוני עד גבוה)

בניגוד לברגים או צינורות רגילים, שני החלקים שנפלו לידי סין – החופה ודלת תא החימוש – מצופים בחומרים סופגי מכ"ם (RAM – Radar-Absorbing Material) המעניקים למטוס את תכונת החשאיות (Stealth) שלו. 
  • הסכנה הממשית: סין לא תבנה F-35 משלה מחלקי החילוף האלו, אך מהנדסים סינים יכולים לבצע הנדסה לאחור (Reverse Engineering) על הציפוי החשאי. הם מסוגלים לנתח את הרכב החומרים הכימי והמבנה הפיזיקלי של הציפוי.
  • ההשלכות: הידע הזה עשוי לעזור לסין לשפר את החומרים החשאיים במטוסי הקרב שלה (כמו ה-J-20), וחשוב מכך – לכייל את מערכות המכ"ם והנ"ט הסיניות כדי שיזהו טוב יותר מטוסי F-35 אמריקאיים ואוסטרליים בזמן אמת. לכן, הפנטגון מתייחס לאירוע בחומרה רבה.

2. חלקי החילוף האבודים: נזק כספי ומבצעי (בינוני)

  • ההיבט הפיננסי: הפסד של 85 מיליון דולר על פני מספר שנים הוא אמנם סכום גבוה, אך בתוך פרויקט ענק שעלותו הכוללת נאמדת ב-1.6 טריליון דולר, הנזק הכלכלי הישיר אינו ממוטט את התוכנית. 
  • ההיבט המבצעי: הנזק האמיתי כאן הוא לכשירות המטוסים. הבלגן הלוגיסטי הזה גרם לכך שמטוסי F-35 רבים ברחבי העולם קורקעו או לא היו זמינים לטיסה (רמת מוכנות של כ-50% בלבד לעיתים) פשוט כי לקח חודשים ארוכים לשנע או למצוא חלקי חילוף בסיסיים שנעלמו בשרשרת האספקה.

שורה תחתונה

הנזק בפרשת שרשרת האספקה הכללית (מיליון החלקים) הוא בעיקר נזק של יעילות וניהול. לעומת זאת, נפילת חלקי המטוס עם הציפוי החשאי לידי סין בגלל טעות אימייל של UPS היא מבוכה ביטחונית קשה ונזק מודיעיני מוחשי שמעניק לסינים הצצה ישירה לאחד הסודות השמורים ביותר של המערב.