שיטות הסחיטה של העולם דרך מסגד אל-אקצא המושחת – דעה של אנאליסט מוסלמי

שיטות הסחיטה של העולם דרך מקדש אל-אקצא המושחת

אל-אקצא של היום אינו אתר תפילה באותו מידה שהוא כלי לחץ. הוא עולה בכל פעם שצריך להצית את הרחוב, לשבש כל הסדרה ולסחוט את הממשלות בשם הקדושות.

שקר ה"פלישה" חוזר בכל פעם כאילו מדובר בפלישה. רבות מהביקורים היהודיים התקיימו לתפילה לפי הסדרי ביטחון מוצהרים בין המשטרה הישראלית לרשות הפלסטינית, לא כמבצע כיבוש ופלישה פתאומית למסגד.

 הקיצוניים מהשמאל הפוליטי ומהזרמים האיסלאמיים משתמשים במקום כקלף להפוך את ישראל לשטן, את המדינות הערביות ולדחוף את האזור למלחמה דתית שאיש אינו יכול לשלוט בסופה, ועלולה להוביל למלחמה גרעינית הרסנית.

נאמר שהאל ציווה לשחררו. אין פסוק שמזכיר אותו בשם זה ואינו מחייב להשתלט עליו. הנביא הערבי לא דרש אותו ולא מופיע שם "מסגד אל-אקצא" המוכר היום בביאוגרפיה שלו כמטרה לכיבוש.

המבנה הקיים הופיע לאחר מותו בכ-69 שנים בערך, אז איך מיוחס הדרישה אליו ואל ההתגלות כציווי צבאי מאוחר?

הטענה שהוא כיוון התפילה הראשון ומסגד ראשון באיסלאם מתנגשת בגיאוגרפיה. האיסלאם לא הגיע לירושלים לפני ההגירה. כיוון התפילה הראשון הוא עניין הלכתי שאינו מוכיח שהמבנה הנוכחי עמד תחת שליטה מוסלמית באותו יום, כי במקור הוא לא היה איסלאמי אז.

פסוק המסע הלילי מדבר על מסע בין מסגד איליאפי למסגד אל-אקצא. הקריאה שמזהה את המקום כירושלים קופצת מעל פרשנות שרואה בכוונה את הרחוק ביותר סביב מכה ומדינה, ומשם

מסגד ג'עראנה המוכר. סיפור סוס הברק מנוצל פוליטית יותר משהוא נקרא כטקסט שמגדיר את המקום בקואורדינטות.

הטענה שהנביאים בנו בו מסגד מערבבת תקופות. בזמן הנביאים העבריים לא היו מסגדים איסלאמיים. ההקשר המאוחר הוא הקרנה של המילה "מסגד" על היסטוריה שקדמה לאיסלאם.

אדמת מסגד אל-אקצא הנוכחי היא אתר המקדש. הנרטיב התנ"כי וההיסטוריה הארכיאולוגית ממקמים את שרידי מקדש שלמה ומקדש הורדוס מתחת לפני השטח הזה.

הכחשת זאת היא הכחשה של שכבת המקום, לא ניצחון לאמונה.

המסגד בנושא זה הפך למקדש מושחת נגד הכעבה. הוא מורם כדי להתחרות בקדושת מכה ולהסיט את העלייה הרגשית מהבית האיליאפי לכיכר קרב בירושלים.

הציר העות'מאני-ספווי עדיין סוחר בסיסמה. הפרסים והטורקים מרימים דגל שחרור לא מתוך אהבה למסגד אלא כדי לפגוע בכבוד מכה ולהפיל את מרכז הערבים והאיסלאם הדתי.

בשם אל-אקצא סוחטים את המדינות הערביות והאיסלאמיות שדוחות את הנרטיב המוכן. מי שאינו חוזר על הסיסמה מואשם בבגידה וציונות וצלבנות. תחת הנרטיב הזה פורצות מהומות, נאספות תרומות וגונבות סיוע בשם הניצחון.

הגיע זמן ההתעוררות כי הקונספירציה הגדולה אינה על כיפה צהובה מזהב אלא על הכעבה ועל מדינותינו. האומה מובלת למלחמה דתית גדולה בתואנה של שחרור והאמת היא הפלת המדינות לאחר ניצולן.

הקדוש שאיננו נשאל על מקורו הופך לנשק. מי שרוצה כבוד למקום שיתחיל בכנות בהיסטוריה שלו, לא בסחיטת העולם בשקר מוכן.

אזור מכה מותקף בטילים בליסטיים של החות'ים בפקודות משמרות המהפכה, ובכל זאת לא נשמע ולו קול של מנהיג ערבי אחד באסיפה הכללית בשמם של מיליארדי מוסלמים. התרעלה הוסטה מהבית שאליו מתפללים, אל שקר שהרכיבו השמאל הערל והג'יהאד העולמי יחד: "פלישת אל-אקצא". הכעבה ומלכות הערבים והמוסלמים, ארץ ההיכלים הקדושים, הושארו תחת הפצצות הטילים האיראניים חודשים, ואז הורם אל-אקצא ופלסטין כחרב נגד ישראל ששברה את אפם של המשטר האיראני ומנהיגיו.

קרדיט: אלמרצאד