70 מטר מתחת לאדמה: למה צה"ל תוקף שוב ושוב את מפעל הטילים הגדול של חיזבאללה?

מתקן  חיזבאללה באזור ג'נתא שבלבנון הוא אתר תת-קרקעי אסטרטגי שנבנה בעומק של כ-70 מטרים בסיוע איראני, ולכן לא ניתן להשמיד את כולו לחלוטין בתקיפה אווירית בודדת. התקיפות החוזרות ונשנות , כשאחרונה שבהן היתה ב-19 לנובמבר 2026, נועדו למוטט את פתחי הכניסה ולמנוע מחיזבאללה לשקם אותו ולהשמיש אותו מחדש.

הסיפור שמאחורי המתקן בג'נתא
 לפי נתוני דובר צה"ל ומרכז המחקר עלמא, המתחם נבנה במהלך העשור האחרון במימון ובהכוונה איראנית. אורכו כ-1.4 קילומטרים והוא חפור בעומק של כ-70 מטרים מתחת לפני האדמה, כ-63 קילומטרים בעומק שטח לבנון.
המתקן שימש כאתר המרכזי ביותר של חיזבאללה לייצור רכיבים של טילי קרקע-קרקע מדויקים ולאחסון אמצעי לחימה מתקדמים. בזכות מיקומו הצמוד לגבול סוריה, הוא תפקד גם כציר מרכזי להברחת אלפי רכיבי נשק ופעילים מסוריה ללבנון.
התקיפה הנוכחית (השישית במספר מאז פרוץ המלחמה, והראשונה מזה יותר משנה) בוצעה לאחר שבמודיעין הישראלי זיהו לאחרונה תנועה מחודשת של מחבלי חיזבאללה המגיעים למקום בניסיון לחדש בו פעילות, בניגוד להבנות הפסקת האש.

למה נדרשות 6 תקיפות מבלי להשמיד אותו?
הסיבה לכך שצה"ל תוקף את המתחם שוב ושוב במקום להשמידו בפעם אחת נובעת משילוב של מגבלות פיזיות, טכנולוגיות ומבצעיות:
מתקן שנחפר לעומק של 70 מטרים בתוך סלע הררי ונמתח לאורך 1.4 קילומטרים כמעט בלתי אפשרי להשמדה מוחלטת מהאוויר. פצצות חודרות בונקרים (כמו GBU-28 או חימושים כבדים דומים) מסוגלות לחדור עשרות מטרים בודדים של אדמה ובטון מזוין, אך לא להקריס מערכת מנהרות מסועפת בעומק כזה ללא פשיטה קרקעית נרחבת והנחת מאות טונות של חומר נפץ מבפנים.
מכיוון שאין כוונה או אפשרות להכניס כוחות קרקעיים לעומק הבקעא, חיל האוויר תוקף באופן ממוקד את הכניסות, פירי האוורור ותשתיות הגישה למתחם. פגיעה בפתחים מוטטת אותם, קוברת את הציוד שבפנים ומוציאה את המתקן משימוש לתקופה ממושכת.
עבור חיזבאללה מדובר בנכס אסטרטגי יקר ערך שהוקם במשך שנים. לכן, בכל פעם שמתקבל שקט יחסי, הארגון שולח צוותי הנדסה וציוד כבד כדי לפנות את ההריסות ולחפור מחדש את הכניסות שנחסמו.
ברגע שהמודיעין מזהה ניסיון לפרוץ מחדש את הפתחים או להכניס ציוד לאתר, צה"ל תוקף שוב את הכניסות כדי "לאפס" את מאמצי השיקום של חיזבאללה ולהותיר את המתקן מושבת.