חיזבאללה: מרכז הפיקוד הגדול יותר מאשר ברכס עלי טאהר נמצא ליד העיירה סריפה ( מרחב צור). הבא בתור ?
גורמים בתקשורת הלבנונית , כולל מהחיזבאללה, טענו לאחרונה כי "באזור סריפה בלבנון יש לחיזבאללה מערכים גדולים פי אלף מהמערכים שהיו להם ברכס עלי טאהר שישראל השמידה" .
הטענה המצוטטת משקפת את המאמץ התעמולתי של חיזבאללה להקטין את גודל ההישג של צה"ל, לאחר שרכס עלי טאהר האסטרטגי פוצץ והושמד לחלוטין באמצעות כ-1,100 טונות של חומר נפץ. גורמים בארגון ניסו למסגר מחדש את רכס עלי טאהר כ"מתחם טקטי מוגבל", וטענו כי באזורים עורפיים יותר, כמו סריפה, קיימים מערכים גדולים בהרבה (בבחינת "פי אלף").
באיזה מערכים מדובר ומה גודלם?
- אופי המערכים: מדובר במערכי הגנה תת-קרקעיים אסטרטגיים ("שמורות טבע" ומתחמי פיקוד תת-קרקעיים) שחיזבאללה בנה במשך למעלה משני עשורים.
- תכולה וגודל: מערכים אלו כוללים רשתות מסועפות של מנהרות לחימה, בונקרים, חמ"לים, מחסני תחמושת לטווח ארוך, ואתרים תת-קרקעיים המיועדים לאחסון ושיגור של רקטות כבדות, טילים מדויקים וכטב"מים. לשם השוואה, המערך ברכס עלי טאהר שהושמד השתרע על פני כ-5.5 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות. בארגון טוענים כי המערכים העורפיים בסריפה וסביבתה גדולים ומבוצרים בהרבה מכיוון שהם משמשים כעורק הלוגיסטי והצבאי העמוק יותר שלהם.
את מי זה משרת?
- יחידת "בדר" של חיזבאללה: אזור זה נמצא באחריות המבצעית של יחידת בדר, שהיא היחידה האחראית על גזרת צפון נהר הליטני ועד לנהר האוואלי.
- ציר הרשע האיראני: מערכים אלו נבנו, מומנו ותוכננו ברובם על ידי איראן ומשמרות המהפכה (IRGC). הם נועדו לשמש כ"חזית שנייה" וכעומק אסטרטגי מבוצר שיגן על נכסי הארגון מפני התקדמות קרקעית של צה"ל, ויאפשר המשך שיגורים לעבר ישראל גם במקרה של קריסת קווי ההגנה הראשונים בדרום לבנון.
איפה נמצא המערך?
העיירה סריפה (Srifa ) ממוקמת בנפת צור בדרום לבנון, אך היא מהווה חלק מהקו האחורי-עורפי יותר של הארגון בהשוואה לכפרי קו המגע:
- מיקום גאוגרפי: היא שוכנת כ-18 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר החוף צור, וכ-15 קילומטרים מצפון לגבול ישראל.
- חשיבות טופוגרפית: סריפה יושבת באזור הררי ומיוער המקשה על תצפית וגישה, ומחוברת ברשת צירים לכפרים סמוכים כמו פרון וע'נדוריה. מיקומה הופך אותה לנקודת חיבור לוגיסטית קריטית שבין אזור חבל אקלים אל-תופאח (מצפון) לבין קווי הלחימה הקדמיים בדרום לבנון.
במהלך המלחמה שהתלקחה מחדש ב-2 במרץ 2026 (כחלק ממבצע "שאגת הארי" והלחימה האזורית), צה"ל תקף באופן נרחב יעדי חיזבאללה במרחב סריפה, אך שיעור הנזק למערך התת-קרקעי העמוק נותר חלקי ומוגבל בהשוואה לרכס עלי טאהר.
ההבדלים המרכזיים בתוצאות ובהיקף הנזק נובעים מאופי הפעילות הצבאית של צה"ל במרחבים אלו:
1. היקף ואופי התקיפות בסריפה
- תקיפות מהאוויר ומהקרקע: כחלק מגל התקיפות הגדולות (כמו גל התקיפה ההיסטורי באפריל 2026 שבו הופצצו כ-100 מפקדות ותשתיות של הארגון בדרום לבנון ובנפת צור), חיל האוויר תקף מטרות בסריפה ובסביבתה. התקיפות התמקדו במפקדות עיליות, מחסני אמל"ח גלויים, משגרים, פעילי יחידת "בדר" ועמדות לוגיסטיות.
- הנזק שנגרם: הנזק למערך העילי והלוגיסטי של חיזבאללה בסריפה הוא כבד מאוד. עם זאת, מכיוון שמדובר במערכת בונקרים ומנהרות אסטרטגית שנחפרה עמוק בתוך ההרים הטופוגרפיים הקשים של האזור, תקיפות מהאוויר בלבד לרוב אינן משמידות את התשתית התת-קרקעית לחלוטין אלא רק חוסמות פירים ומבנים חיצוניים.
2. מדוע המערך בסריפה לא הושמד כמו רכס עלי טאהר?
כדי להבין את ההבדל בשיעור הנזק התת-קרקעי, יש לבחון את מיקום הכוחות:
- שליטה פיזית קרקעית: את רכס עלי טאהר השמיד צה"ל רק לאחר שכוחות חי"ר והנדסה תפסו עליו שליטה מבצעית מלאה בשטח, הן מעל הקרקע והן מתחתיה. מהנדסים צבאיים נכנסו לתוך המנהרות במשך שבועות, מיפו אותן, והניחו באופן ידני כ-1,100 טונות של חומר נפץ כדי לפוצץ את כולן בבת אחת (מה שחולל רעידת אדמה בעוצמה 4.1).
- מרחק מקו המגע: סריפה נמצאת עמוק יותר בעורף (כ-15 ק"מ מהגבול וכ-18 ק"מ מצור). צה"ל התמקד בעיקר בביסוס רצועת ביטחון מבוצרת ובטיהור קווי המגע והרכסים השולטים הקרובים. כוחות הנדסה קרקעיים של צה"ל לא שהו בתוך סריפה בצורה שאפשרה הטמנת חומרי נפץ בהיקפים כאלו בתוך הבונקרים העמוקים.
לסיכום: המערך הלוגיסטי והצבאי הגלוי של חיזבאללה בסריפה ספג מכות קשות ושיבוש משמעותי בעקבות תקיפות חיל האוויר, אך "עיר המנהרות" התת-קרקעית והעמוקה שאליה התרחבו פעילי הארגון לא עברה את תהליך ההשמדה הטוטאלי והפירוק ההנדסי שחווה רכס עלי טאהר בספטמבר 2026. הארגון משתמש בעובדה זו כדי לטעון שהיכולת המרכזית שלו בעומק הגזרה עודנה קיימת.
הערה: בעקבות הדו שיח הלבנוני על מערכי סריפה רבים מתושבי המקום עזבו את ביתם מחשש שמערכים אלו יהוו את המטרה הבאה של צה"ל והאזור יופגז ויופצץ באופן אינטנסיבי.
