עצותיו של טולסטוי בנוגע לאושר בנישואין נותרו בעלות ערך עד היום

"מה שחשוב בנישואין מאושרים הוא לא עד כמה בני הזוג מתאימים זה את זה, אלא איך הם מתמודדים עם השוני ביניהם."

הסופר והפילוסוף הרוסי לב טולסטוי יצר יצירות מופת ספרותיות רבות במהלך חייו, ביניהן "אנה קרנינה" ו"מלחמה ושלום". יצירותיו, ששילבו אהבה וטרגדיה, שיקפו מגוון רחב של חוויות אנושיות, כולל חיי הנישואין שלו.

טולסטוי נישא לסופיה ברס בשנת 1862. הוא היה בן 34, בעוד שהיא הייתה בת 18. אביה היה רופא מצליח במוסקבה. נישואיהם נודעו בסוערותם, אך הם נמשכו 48 שנים.

לפי יאהו , בציטוט של Upworthy, טולסטוי שיתף את חזונו לגבי נישואין, וסיכם את חוכמתו במשפט אחד שנותר רלוונטי גם היום: "מה שחשוב בנישואין מאושרים הוא לא כמה טוב בני הזוג מסתדרים, אלא איך הם מתמודדים עם השוני ביניהם." למרות השוני ביניהם, טולסטוי ואשתו יישמו עצה זו בחייהם.

סיפור נישואין

נישואיו של טולסטוי לסופיה התחילו באושר, כמו נישואים רבים. ליה בנדוויד-ואל, מחברת הספר "שיר ללא מילים: תצלומים ויומנים של הרוזנת סופיה טולסטוי", אמרה ל-NPR, "הם היו מאוהבים מאוד כשהתחתנו ב-1862, והם חלקו הכל, כולל את יומניהם. הם השתמשו ביומנים שלהם כדי לתקשר".

לזוג נולדו 13 ילדים, שמונה מהם הגיעו לבגרות. סופיה הייתה תוספת חשובה לקריירה הספרותית של טולסטוי. בנדוויד-ואל אמרה, "היא העתיקה את כתבי היד שלו, והוא הקשיב לדעותיה, מה ששימח אותה מאוד".

אהבה ושנאה

אבל מערכת היחסים שלהם התפתחה מאוחר יותר למה שניתן לתאר רק כ"אהבה ושנאה". בנדוויד-ואל הסבירה כי מערכת היחסים שלהם הייתה "רגשית מאוד; אהבתם הייתה שלמה, עמוקה ועשירה, וכך גם שנאתם. למרבה הצער, נראה שהשנאה בסופו של דבר ניצחה".

על פי הניו יורק טיימס, סופיה שימשה כ"מזכירה, עורכת ומנהלת כספים" של בעלה. בשנת 1869 היא העתיקה בכתב יד את כתב היד של "מלחמה ושלום" שמונה פעמים.

היא הייתה רעיה מסורה, ששאפה לעמוד בדרישותיו ובעקרונותיו של טולסטוי. היא גם תיעדה בכנות את רגשותיה ביומניה, שרבים מהם תורגמו למספר שפות.

בזיכרונותיה משנת 1865, כפי שדווח על ידי הגרדיאן, היא כתבה: "כל מה שהוא דוגל בו למען אושר האנושות רק מסבך את החיים, מקשה עליי עוד ועוד לחיות. התזונה הצמחונית שלו כרוכה בטרחה של הכנת שתי ארוחות ערב, מה שאומר עלות כפולה ומאמץ כפול. דרשותיו על אהבה וטוב לב הפכו אותו לאדיש למשפחתו, מה שהוביל לכל מיני חלאות שחדרו לחיי משפחתו. הסגפנות שלו, מילולית בלבד, בנוגע להנאות העולם הפכה אותו לביקורתי מאוד ולמרמורת כלפי אחרים."

התגברות על אתגרים

בשנותיו האחרונות, ויכוח על צוואתו של טולסטוי הוביל אותו לעזוב את בית המשפחה ביאסניה פוליאנה. למרות האתגרים במערכת היחסים ביניהם, נישואיהם נמשכו עד מותו של טולסטוי זמן קצר לאחר שעזב את הבית בשנת 1910.

בנדוויד-ואל אמרה, "שניהם היו זקוקים זה לזה. אף אחד מהם לא היה יכול לחיות חיים מלאים ועשירים בלעדיו."

אולי לכך התכוון טולסטוי בעצתו המפורסמת. התאמה מעולם לא הייתה המטרה העיקרית, אלא מה שבנו יחד, מה שהיו ביניהם חילוקי דעות וריבים עליו, ומה שדבקו בו למרות הכל במשך כמעט חצי מאה, הוא מה שנתן לנישואיהם את אופיים יוצא הדופן. (קרדיט: אלערביה)