43,000 אבדות בחודש: האם אסטרטגיית השחיקה של קייב מתחילה להכריע את מוסקבה?
דיווחים משדה הקרב באוקראינה: כמעט 43,000 חיילים רוסים אבדו בחודש אחד כשאוקראינה טוענת להישגים גדולים. יולי אולי היה אחד החודשים המדממים ביותר של מוסקבה במלחמה. אוקראינה טוענת שכוחות רוסיים סבלו מ-42,860 אבדות, הרוגים ופצועים, רק ביולי, מה שהופך אותו לאחד החודשים הכואבים ביותר מאז תחילת הפלישה. במקביל, קייב אומרת שכבשה מחדש כמעט 300 מיילים רבועים ו-26 יישובים לאורך החזית הדרומית. אוקראינה גם שיגרה כמה מהמכות העמוקות ביותר שלה בתוך רוסיה, כשהיא מדווחת על פגיעה בבסיס אווירי המארח מטוסי MiG-31, במתקן נפט ובמרכז חלל תעופה מרכזי. 43,000 אבדות. 300 מיילים רבועים כבושים מחדש. מכות עמוקות מאות מיילים בתוך רוסיה.
האם אוקראינה סוף סוף צוברת את המומנטום הדרוש כדי לשנות את מהלך המלחמה, או שמוסקבה יכולה לספוג את האבדות ולהמשיך להילחם?
- אסטרטגיית התשה יעילה: מחקרים עדכניים (כמו של מכון RAND מיולי 2026) מצביעים על כך שאוקראינה מיישמת בהצלחה אסטרטגיה של "להרוג יותר חיילים רוסים, מהר יותר", תוך ניצול יעיל של מערכים טכנולוגיים ורחפנים.
- פגיעה אנושה בכלכלה ובחוסן הרוסי: תקיפות העומק האוקראיניות הצליחו להשבית אחוזים ניכרים (לפי הערכות בין 20% ל-40%) מיכולת זיקוק הנפט של רוסיה. בנוסף, פגיעות במרכזים לוגיסטיים ואתרי מסחר גדולים בתוך רוסיה החלו לערער את תחושת הביטחון של מעמד הביניים הרוסי.
- בלימת התקדמות הטריטוריאלית: לפי מעקבים של מכוני מחקר (כמו ISW ו-DeepState), קצב ההתקדמות של רוסיה קרס משמעותית במהלך 2026 בהשוואה לשנים קודמות, כאשר היחס בין אבדות רוסיות לכל קילומטר רבוע שנכבש זינק פי 19.
- מאגר גיוס רחב: למרות נתונים מדהימים של כ-1.4 מיליון נפגעים רוסים (הרוגים ופצועים) מאז תחילת הפלישה לפי נתוני CSIS מיולי 2026, הקרמלין ממשיך להזרים כוחות לחזית באמצעות תמריצים כספיים גבוהים לחתימה על חוזים, גיוס מהפריפריה ואף הישענות על לוחמים זרים.
- כלכלת מלחמה מותאמת: פוטין העביר את רוסיה למצב של "כלכלת מלחמה מלאה". למרות הלחץ הכלכלי, האינפלציה והסנקציות, המערכת הרוסית בנויה לספוג פגיעות קשות ברמת החיים של אזרחיה לטובת המשך מימון המאמץ המלחמתי.
- שחיקה נגד שחיקה: רוסיה מצידה מפעילה אסטרטגיית התשה קטלנית נגד אוקראינה, בעיקר באמצעות פגיעה שיטתית ברשת החשמל והאנרגיה האוקראינית (שמספקת לעיתים רק כ-60% מהביקוש), מה שמציב את כושר העמידה של העורף האוקראיני במבחן מתמיד.

