ההבטחה האיראנית שהתנפצה: מאחורי הקלעים של הקריסה הפיננסית של חיזבאללה

דיווחים עדכניים המבוססים על תחקיר נרחב של ה"ניו יורק טיימס" ומסמכים חסויים, מצביעים על כך שחיזבאללה חווה את המשבר הכלכלי החמור ביותר מאז הקמתו. המשבר נובע משילוב של פגיעה צבאית קשה, לחץ בינלאומי, שינויים גאו-פוליטיים באזור והידוק דרמטי של הפיקוח הפיננסי בלבנון. 

הגורמים למשבר

המשבר הוא תוצאה של מערכה משולבת ואגרסיבית של ישראל, ארצות הברית והממשל הלבנוני: 

  • השמדת התשתית הבנקאית של הארגון: במלחמה האחרונה, צה"ל לא תקף רק יעדים צבאיים, אלא סימן בנקים כיעדים ראשוניים. חיל האוויר השמיד עשרות סניפים של "אל-קארד אל-חסן" – המוסד הפיננסי ששימש כבנק המרכזי של חיזבאללה וניהל מיליארדי דולרים במזומן ובזהב. 
  • חניקת נמל התעופה וציר סוריה: בעקבות נפילת משטר אסד בסוריה, חיזבאללה איבד את נתיב ההברחה המרכזי שלו ואת ההכנסות העצומות מתעשיית הסמים (הקפטגון) והנשק. כשטהראן ניסתה להחליף זאת בהטסת מזוודות מזומנים בטיסות אזרחיות לביירות, אזהרה ישראלית חריפה הובילה את לבנון להשעות את הטיסות מאיראן ולהחליף את עובדי שדה התעופה באנשי ביטחון תחת פיקוח אמריקני. 
  • מינוי נגיד בנק מרכזי חדש בלבנון: הנגיד החדש, כרים סועייד (בתמיכת וושינגטון), פתח בחקירות נגד חברות חלפנות גדולות והדק את הפיקוח הפיננסי כדי למנוע מחיזבאללה לנצל את כלכלת המזומנים של המדינה. 

 כיצד מתבטא המשבר הכספי בפועל?

הלחץ הכלכלי מורגש היטב בשטח ופוגע בליבת התמיכה הציבורית של הארגון: 
  • הקפאת פיצויים לאזרחים: חיזבאללה הבטיח מענקים של עד 14 אלף דולר לכל משפחה שביתה נהרס בדאחייה, בדרום לבנון ובבקאע. התשלומים הללו נדחו שוב ושוב וכעת הוקפאו לחלוטין.
  • פגיעה ברשת הרווחה והבריאות: הארגון נאלץ לקצץ משמעותית בשירותים החברתיים, בבתי החולים ובמוסדות החינוך שלו, המהווים את בסיס הכוח האזרחי שלו. 
  • תיעדוף שכר הלוחמים על פני האזרחים: בכדי למנוע תסיסה פנימית וקריסה צבאית, הארגון עדיין מצליח לשלם משכורות במזומן לעשרות אלפי לוחמיו ואנשי המנגנון שלו, אך הדבר בא על חשבון כל שאר ההוצאות והשירותים האזרחיים. 

 ההבטחה האיראנית לסיוע 

למרות ההבטחות הגרנדיוזיות של איראן לכסות את כל נזקי המלחמה, המציאות בשטח שונה:
  1. הכסף האיראני פשוט לא מספיק: אף על פי שאיראן הגדילה את העברות הכספים ואף העבירה כמיליארד דולר, הסכומים הללו רחוקים מלכסות את עלויות שיקום התשתיות, רכש האמל"ח המסיבי ופיצוי מאות אלפי העקורים
  2. משבר כלכלי קשה בתוך איראן: המשטר בטהראן עצמו מתמודד עם אינפלציה דוהרת, סנקציות חונקות ו"כלכלת הישרדות" פנימית (אזרחים איראנים מוכרים רכוש בסיסי כדי לשרוד), מה שמגביל את יכולתה של איראן לשפוך כספים ללא הגבלה בלבנון. 
  3. קשיי העברה פיזיים: בגלל החסימות בשדות התעופה ובנקים רשמיים, חיזבאללה ואיראן נאלצים להסתמך על מערכת "חוואלה" בלתי רשמית ואיטית, דרך מדינות צד שלישי כמו איחוד האמירויות, טורקיה ועיראק, או על הברחות זהב.

השורה התחתונה: בעוד שחיזבאללה מנסה לשרוד צבאית על ידי הזרמת המזומנים הנותרים ללוחמיו, היכולת שלו לתפקד כ"מדינה בתוך מדינה" ולשקם את לבנון נפגעה אנושות, וההבטחה האיראנית לשיקום מלא התבררה כחלקית ומקרטעת.