ישראל כ"איום מדינתי"? המשבר הדיפלומטי החדש בין הולנד לישראל
המטה הלאומי לביטחון וללוחמה בטרור של הולנד (NCTV) כלל את ישראל, לראשונה, בדוח "הערכת האיומים מצד שחקנים מדינתיים" (Assessment of Threats from State Actors), אשר פורסם ביולי 2025.
להלן הפרטים המלאים מאחורי הפרשה, תגובת ישראל וניתוח המדיניות והיחסים בין המדינות:
הרקע
הדוח ההולנדי ממקם את ישראל לצד מדינות כמו רוסיה, איראן וטורקיה תחת הקטגוריה של שחקנים מדינתיים המנסים להשפיע באופן סמוי או בלתי מקובל על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות בהולנד. הגורמים הביטחוניים בהולנד ביססו את החלטתם על שתי נקודות מרכזיות:
- אירועי אמסטרדם (נובמבר 2024): בעקבות העימותים האלימים שפרצו באמסטרדם סביב משחקה של מכבי תל אביב, משרד התפוצות הישראלי הפיץ דוח מיוחד. הדוח נשלח באופן ישיר לפוליטיקאים, חברי פרלמנט ועיתונאים הולנדיים, תוך עקיפת הצינורות הדיפלומטיים הרשמיים ומשרד החוץ ההולנדי. לפי ה-NCTV, המסמך הישראלי הכיל מידע אישי "חריג ובלתי רצוי" על אזרחים הולנדיים, דבר שהוגדר על ידם כקמפיין השפעה והתערבות זרה בלתי קבילה המסכנת אזרחים.
- הלחץ על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג: הדוח מתח ביקורת חריפה על מה שהוגדר כניסיונות של ישראל (לצד ארצות הברית) להפעיל לחצים, איומים וקמפיינים של דיסאינפורמציה נגד מוסדות משפט בינלאומיים השוכנים בשטח הולנד. זאת, במיוחד לאחר הוצאת צווי המעצר נגד בכירים ישראלים. הולנד רואה בהגנה על מוסדות אלו "אחריות מיוחדת" של המדינה.
תגובת ישראל
בישראל דחו באופן מוחלט את ההשוואה למדינות כמו איראן או רוסיה, המפעילות מערכי סייבר וריגול אגרסיביים לפגיעה בתשתיות מערביות.
- הסבר הפעילות: גורמים ישראליים הסבירו כי הפצת החומרים לאחר אירועי אמסטרדם לא הייתה קמפיין "דיסאינפורמציה" או התערבות זרה עוינת, אלא פעילות הסברה לגיטימית (דיפלומטיה ציבורית) שנועדה להציג את הזווית הישראלית ואת ממדי האנטישמיות שחוו האוהדים במדינה.
- ביקורת על הגדרת האיומים: בישראל טענו כי הדוח ההולנדי מעוות את המציאות ובחר להפוך מאמצי הסברה גלויים נגד אנטישמיות לאיום ביטחוני, תוך התעלמות מהאיומים הממשיים על ישראלים ויהודים באירופה.
האם ניתן להבחין במדיניות אנטי-ישראלית בהולנד?
היחסים בין המדינות חווים טלטלה משמעותית, אך מדובר במציאות מורכבת שאינה מתפרשת בהכרח כ"מדיניות אנטי-ישראלית" גורפת של הממשל, אלא כשילוב של לחץ משפטי, פוליטי וציבורי:
- החמרה במישור הכלכלי והמשפטי: ממשלת הולנד אימצה צעדים נוקשים, כולל העברת חוק וצווים האוסרים על יבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות וברמת הגולן (החל מספטמבר 2026). חוק זה נחשב למחמיר יותר ממדינות אחרות באירופה. בנוסף, בתי המשפט בהולנד הורו בעבר למדינה להפסיק לייצא חלקי מטוסי F-35 לישראל.
- השפעת מוסדות האג: מאחר שהולנד מארחת את בתי הדין הבינלאומיים (ה-ICC וה-ICJ), הממסד ההולנדי הרשמי מחויב לשמור על עצמאותם ועל החוק הבינלאומי, מה שיוצר חיכוך מובנה וישיר עם המדיניות והאינטרסים של ישראל.
- שסע פוליטי וציבורי פנימי: הציבור ההולנדי חלוק בצורה עמוקה; בעוד שישנן הפגנות פרו-פלסטיניות נרחבות וקריאות לחרם, בממשלה ההולנדית ישנם גם גורמי ימין ומרכז המביעים תמיכה בישראל ובמאבקה באנטישמיות. הכללת ישראל בדוח הביטחוני משקפת את עמדתם המקצועית של גופי המודיעין והביטחון (ה-NCTV) השומרים על ריבונות המדינה, ופחות קו פוליטי מכוון נגד ישראל מצד כל חלקי הממשל.
