מתמרן, מתודלק וחומק ממכ"ם: המשמעות של טיל ה"ח'ייבר שקאן" עבור הגנת השמיים של ישראל
הדיווח של ה-Wall Street Journal כי איראן משתמשת בטילים "חייבר שקאן" — מערכות מתודלקות מראש, בעלות ניידות גבוהה ומדויקות לטווח של 1,400 קילומטרים — שמסוגלות לשיגור מהיר ממשאית כדי להתחמק מתקיפות אוויריות" , מבוסס על ניתוח מודיעיני עדכני של פקידים ומומחים אמריקאים בעקבות מתקפות הטילים האחרונות של איראן, ומצביע על כך שטהרן שכללה ושדרגה באופן משמעותי את יכולותיו הטקטיות של הטיל הבליסטי "ח'ייבר שקאן" (Kheibar Shekan).
1. הרקע המבצעי
-
- למידה והפקת לקחים מאז 2024: איראן משתמשת בנתונים המבצעיים שנאספו מכלל המטחים ששיגרה לעבר ישראל והאזור מאז אפריל 2024. היא מנתחת את אופן הפעולה של מערכות היירוט המערביות (כמו ה"חץ", "קלע דוד" ומערכות ה-Patriot וה-THAAD האמריקאיות) כדי "לתכנת" מסלולים עוקפי הגנה.
- שדרוג טכנולוגי: הגרסאות החדשות של הטיל כוללות מנוע קטן בחרטום (על ראש הקרב המתנתק) המאפשר לו לבצע תמרונים חדים, לשנות מהירויות ולבצע גלישה בגובה נמוך בשלב החדירה לאטמוספירה (במהירות של כ-10,000 קמ"ש).
- התאוששות מתקיפות: למרות פגיעות קשות שספגה תשתית הייצור האיראנית, הדיווח חושף כי איראן הצליחה לשקם פתחי מנהרות ואתרי שיגור תת-קרקעיים המאפשרים לה לשמר מלאי גדול של אלפי טילים.
2. המשמעות האסטרטגית והטקטית
-
- ניידות חסינת תקיפה מוקדמת: בזכות השימוש בדלק מוצק, הטילים מתודלקים מראש ומוסתרים בתוך משאיות מסחריות תמימות למראה (משגרי TEL). זמן הכנתם לשיגור עומד על כ-20 דקות בלבד. עובדה זו מונעת מישראל או מארה"ב את האפשרות לבצע "מכה מקדימה" להשמדת המשגרים לפני הירי.
- טקטיקת "רוויה וסינוור": איראן מנהלת מתקפות משולבות — היא משגרת נחילי כטב"מים זולים ואיטיים יחד עם טילי שיוט כדי להעסיק, להטעות ו"לסנוור" את המכ"מים ומערכות ההגנה, ובמקביל משגרת את טילי הח'ייבר שקאן כדי שיחדרו דרך הפרצות ויפגעו ישירות במטרות איכות (כמו בסיסי חיל האוויר ומערכי מכ"ם).
- אתגור מערכות יירוט קלאסיות: התמרון בשלב הסופי מקשה מאוד על מערכות הגנה המחשבות מסלול בליסטי קבוע מראש (חישוב נקודת מפגש קבועה).
3. כיצד ישראל מתכננת לטפל בבעיה?
ישראל מתמודדת עם האיום בשלושה ממדים מרכזיים — הגנה אקטיבית, התקפה, ושיתוף פעולה אזורי:
- הגנה רב-שכבתית גמישה (מערכות ה"חץ" ו"קלע דוד"): מערכת חץ 3 נועדה ליירט את הטיל עוד מחוץ לאטמוספירה, לפני שראש הקרב שלו מתנתק ומתחיל לתמרן. במידה והטיל חודר את השכבה העליונה, מערכות חץ 2 וקלע דוד מעודכנות באמצעות עדכוני תוכנה ואלגוריתמיקה מבוססת בינה מלאכותית, אשר מסוגלים לחזות תמרונים דינמיים ושינויי כיוון של ראשי קרב מתמרנים (MaRV).
- יירוט מבוסס לייזר ("מגן אור"): שילוב מערכות לייזר רבות-עוצמה צפוי להוות מענה משלים וזול, בייחוד נגד נחילי הכטב"מים והחימושים המשניים שאיראן משגרת כדי להרוות את המערכת, ובכך להותיר את טילי המיירט היקרים פנויים לטיפול בלעדי באיום הבליסטי המתמרן.
- סיכול במקור וציד משגרים (הגנה התקפית): חיל האוויר פועל לקיצור "מעגל האש" — זיהוי מהיר של פתחי המנהרות וציד אקטיבי של משגרי המשאיות הניידים באמצעות כטב"מים חמושים ארוכי-טווח, מודיעין לווייני מדויק וסייבר, במטרה לפגוע בהם ברגע היציאה או מיד לאחר השיגור.
- ברית ההגנה האזורית: ישראל מסתמכת על ארכיטקטורת ההגנה האווירית המשותפת עם פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) ומדינות ערב מתונות באזור. פריסת מכ"מים מרוחקת מאפשרת גילוי מוקדם ביותר של השיגור מאיראן, ומעניקה למערכות ה"חץ" הישראליות זמן יקר לעבד את נתוני המסלול המשתנים ולהבטיח יירוט מוצלח.
