ניתוק הדרום והקרב על המצר: האם המכות האוויריות של ארה"ב יגררו כניסה קרקעית לאיראן?
צבא ארצות הברית רשם הצלחה מבצעית משמעותית בשחיקת היכולות האיראניות בדרום המדינה, אך נכון לעכשיו המטרה המלאה של בידוד וניתוק הכוחות טרם הושגה לחלוטין ונדרש מאמץ צבאי נוסף. תקיפות שבעת הימים האחרונים (שהגיעו לגל שביעי ברציפות) התרחבו לפגיעה בתשתיות קריטיות – כולל גשרים, שדות תעופה וצירי תנועה בדרום איראן במטרה לנתק את קווי האספקה של משמרות המהפכה למרחב מצר הורמוז. עם זאת, איראן ממשיכה להגיב בעוצמה ומנסה לשבש את השייט ולתקוף בסיסים אמריקאיים באזור. אופציית הכניסה היבשתית המלאה לאיראן אינה נחשבת לריאלית כרגע, אך הממשל האמריקאי שוקל חלופות קרקעיות מוגבלות מאוד.
מידת ההצלחה של התקיפות בדרום איראן ומרחב המצר
-
- שחיקת תשתיות חופיות: פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) השמיד מטרות רבות באזור בנדר עבאס, ג'אסק וצ'אהבאהר. הושמדו מגדלי מעקב חופיים, מכ"מים, משגרי טילים ואתרי כטב"מים ששימשו לפגיעה בספינות סחר.
- פגיעה בצירים ובגשרים: חיל האוויר האמריקאי הפציץ לפחות 5 גשרים מרכזיים בדרום איראן (למשל באזור בנדר ח'מיר) ותשתיות רכבת ונמלים, בניסיון פיזי למנוע הזרמת כוחות ואמצעי לחימה מצפון וממרכז המדינה אל רצועת החוף הדרומית.
- הצורך במאמץ נוסף: למרות הנזק הכבד לתשתיות הפיזיות והלוגיסטיות, המטרה לא הושגה במלואה. איראן הוכיחה כי היא עדיין מסוגלת לשגר מטחים רחבים של טילים וכטב"מים, הכריזה על חסימת מצר הורמוז, ופגעה בבסיסים אמריקאיים וביעדים במדינות המפרץ (כמו כווית, בחריין וירדן). בשל כך, המצור הימי האמריקאי חודש והתקיפות נמשכות מדי לילה.
האם האפשרות של כניסה יבשתית לאדמת איראן ריאלית?
האופציה של פלישה יבשתית נרחבת ומלאה לאיראן (בסגנון מלחמת עיראק) אינה ריאלית ואינה עומדת על הפרק, בשל תנאי השטח ההרריים המורכבים, גודל המדינה, האוכלוסייה הרחבה והמחיר הכלכלי והצבאי הכבד הכרוך בכך. עם זאת, חל שינוי בחשיבה האסטרטגית בוושינגטון:
- מבצעים קרקעיים נקודתיים: על פי דיווחים בארצות הברית, הנשיא דונלד טראמפ והצמרת הביטחונית (בהובלת שר ההגנה פיט הגסת') דנים באפשרות להרחבת המבצע הצבאי.
- תפיסת איים אסטרטגיים: נשקלת חלופה של שימוש בכוחות קרקע אמריקאיים (כמו מארינס וכוחות מיוחדים) באופן מוגבל כדי לתפוס ולשלוט באיים איראניים אסטרטגיים במצר הורמוז (כמו האי ח'ארג או קשם) כדי למנוע פיזית הצבת משגרי טילים ומוקשים ימיים על נתיב השייט, מבלי להיכנס לעומק היבשה האיראנית.
- המשך האסטרטגיה הנוכחית: לעת עתה, התוכנית האמריקאית נשענת על העמקת המצור הימי (Blockade), הרחבת הפצצות מהאוויר ומהים על מתקני אנרגיה ותשתיות של משטר האייתולות, וגביית מחיר כלכלי כבד, במקום סיכון כוחות בפעולה קרקעית נרחבת.
