הסוכן שחשף את צמרת חיזבאללה: מאחורי הקלעים של גל המעצרים בלבנון

לפני 3 ימים פרסם האתר נציב.נט את דבר מעצרו של "סוכן" מוסד בלבנון רגע לפני שעלה על מטוס אל מחוץ למדינה.

 

היום נודעו עוד פרטים על העצור.

• • ריגול עבור המוסד הישראלי: לפי גורמי מערכת המשפט והביטחון בלבנון, ח'ליפה מואשם שניהל רשת קשרים ופעל כמרגל עבור המוסד. הוא נהג לנסוע לעיתים תכופות לטורקיה ולעיראק, ושם נפגש על פי החשד עם מפעיליו. 
  • חשיפת בכירי חיזבאללה: החשד המרכזי והחמור ביותר נגדו הוא ניצול קשריו האישיים הקרובים עם הנהגת חיזבאללה כדי להעביר מידע מודיעיני רגיש ומדויק על מקום הימצאם של מפקדי הארגון. 
  • סיוע לחיסולים ממוקדים: על פי החשדות בלבנון, המידע שהעביר לחיל האוויר הישראלי ולמוסד הוביל באופן ישיר לחיסולם של לפחות ארבעה מפקדים צבאיים בכירים בשנת 2024, ובראשם פואד שוכר (ראש המערך האסטרטגי שחוסל בדאחייה ביולי 2024) ואברהם עקיל (ראש מערך המבצעים שחוסל בספטמבר 2024). 

• שתיקה רשמית: כמיטב המסורת בפעילויות של המוסד וגופי המודיעין בחו"ל, מדינת ישראל לא הגיבה באופן רשמי לדיווחים בלבנון ולא אישרה או הכחישה כל קשר לח'ליפה

 

• • עשרות עצורים ברשתות נפרדות: גורמי משפט לבנוניים רשמיים אישרו כי יותר מ-30 בני אדם נעצרו בחשד שהעבירו לישראל קואורדינטות ומידע מדויק על מתקני חיזבאללה ותנועות אנשיו.
  • מיקוד גיאוגרפי: המעצרים מתרכזים בעיקר בביירות (בדגש על הדאחייה), בדרום לבנון ובבקעת הלבנון – אזורי השליטה המרכזיים של חיזבאללה. 

• • איסוף מידע חזותי וטכנולוגי: רבים מהחשודים שנעצרו לאחרונה הואשמו בשימוש באפליקציות, מצלמות וציוד טכנולוגי מתקדם כדי לצלם רחובות, דירות מסתור, וכלי רכב של פעילי הארגון, ולהעבירם בזמן אמת למפעיליהם. 
  • פיתוי כספי וגיוס במסווה: בחלק גדול מהמקרים, החשודים גויסו דרך רשתות חברתיות או אתרי עבודה פיקטיביים. המפעילים הציגו עצמם כחברות מסחריות בין-לאומיות, חברות נדל"ן או ארגונים הומניטריים המבקשים "סקירת שטח" תמורת תשלום כספי גבוה, מבלי שהסוכנים ידעו תחילה שהם עובדים עבור המודיעין הישראלי. 
  • ניצול המשבר הכלכלי: מנגנוני המודיעין בלבנון מצביעים על כך שהקריסה הכלכלית הקשה במדינה הפכה אזרחים לבנונים רבים (וגם פליטים סורים ופלסטינים השוהים במדינה) לפגיעים וקלים יותר לגיוס עבור כסף מזומן.