קריסת המיתוס הרוסי: כך ניטרלו אמצעי הל"א של ישראל וארה"ב את מערך ה-S-300 באיראן
מערכת ההגנה האווירית הרוסית S-300PMU-2 שפעלה באיראן כשלה בסיכול מבצעים אוויריים אמריקאים וישראליים, מה שמעלה ספקות לגבי יעילותה הקרבית בפועל של אחת ממערכות ההגנה האווירית הבולטות ביותר שיוצאו על ידי מוסקבה. השאלות לגבי ביצועי מערכות ה-S-300PMU-2 של איראן הועלו לאחר שפורסם סרטון המציג את מה שנחשב כהרס של אחת מפלטפורמות המערכת במהלך פעולות אמריקאיות וישראליות אחרונות, על פי Defense Express ב-8 באפריל.
סוללה איראנית מתוצרת רוסית:
קרדיט: תסנים
אמצעי הל"א (לוחמה אלקטרונית) והתקיפות המדויקות של ישראל וארצות הברית הצליחו לנטרל ולמחוק לחלוטין את מערך סוללות ה-S-300PMU-2 של איראן, לאחר שבמהלך סבבי הלחימה האחרונים (החל משנת 2024 ועד למבצעים ב-2026) המערכת לא הצליחה ליירט ולו טיל או מטוס מערבי אחד.
מאחורי קריסת המערכת הרוסית באיראן:
השמדה פיזית מוחלטת של המערך
-
- אובדן כל הסוללות: לאיראן היו 4 סוללות S-300PMU-2 מתקדמות שסופקו על ידי רוסיה כדי להגן על מתקני הגרעין ועיר הבירה טהרן. כולן הושמדו לחלוטין בתקיפות אוויריות.
- שלבי הנטרול: הסוללה הראשונה הושמדה עוד באפריל 2024 באזור אספהאן. שלוש הסוללות הנותרות נמחקו בתקיפה הישראלית הנרחבת באוקטובר 2024, מה שהותיר את שמי איראן פרוצים לחלוטין.
- הסרטון מאפריל 2026: הדיווחים של Defense Express באפריל 2026 (בעקבות פתיחת המערכה הרחבה "שאגת הארי" / "Epic Fury") הציגו תיעודים של ניסיונות איראניים נואשים לגרור משגרים שנותרו ללא שימוש. מטוסי קרב וחמקנים אמריקאים וישראלים טסו מעל שמי טהרן ללא כל הפרעה או ניסיון ירי מצד הגנה אווירית ארוכת טווח.
עליונות אלקטרונית (ל"א) ומודיעינית
כישלון המערכת נבע משילוב של לוחמה אלקטרונית מתקדמת, חימוש מדויק ותכנון ארוך טווח:
- אימונים מוקדמים על המערכת: במשך שנים, חיל האוויר הישראלי וצבאות נאט"ו התאמנו ביוון מול מערכות S-300 יווניות. אימונים אלו איפשרו ללמוד במדויק את תדרי המכ"ם הרוסי, לפתח נגדו חסימות אלקטרוניות ולפצח את יכולות הגילוי שלו.
- חסימת ונטרול המכ"מים: במהלך התקיפות, אמצעי ל"א משולבים (הן ממטוסי חמקן F-35 והן מפלטפורמות ייעודיות) שיבשו לחלוטין את מכ"ם הרכישה וההנחיה הרוסי (30N6E2 "Flap Lid"). המערכת הפכה ל"עיוורת" מבלי שיכלה לזהות את האיום המתקרב.
- תקיפת "ראש הנחש": לאחר שיבוש המכ"ם, חיל האוויר השמיד אותו פיזית מרחוק באמצעות טילי שיוט וטילי אוויר-קרקע מדויקים וארוכי טווח (כמו "Rampage" וטילים חסויים אחרים). ללא המכ"ם, המשגרים עצמם הפכו לחסרי תועלת.
הניסיון האיראני: "קניבליזציה" של מערכות
צילומי לוויין ודוחות מודיעין משנת 2026 חשפו כי איראן ניסתה לבצע "קניבליזציה" ומחזור של שאריות המערכת. בשל השמדת המכ"מים הרוסיים, איראן ניסתה לחבר את משגרי ה-S-300 ששרדו למכ"מים של מערכת ההגנה המקומית שלה, ה-Bavar-373. שילוב זה כשל אף הוא מול גלי התקיפה האמריקאים והישראליים, ומערך ההגנה האווירית האסטרטגי של איראן קרס.
פגיעה קשה במוניטין של הנשק הרוסי
הניטרול הקל יחסית של ה-S-300PMU-2 – מערכת שרוסיה שיווקה במשך שנים כאחת מפסגות הטכנולוגיה שלה וכ"חסינת חמקנים" – יצר משבר אמון בינלאומי קשה סביב היעילות הקרבית של תעשיית הנשק הרוסית, בדומה למספר הרב של מערכות S-300 ו-S-400 שהושמדו גם במלחמה באוקראינה.
