איראן נמנעה מתקיפת מטרות באמירויות בתגובה לתקיפות האמריקאיות אמש. מה מאחורי ?

• בחריין, כוויית וקטאר: מדינות אלו הפעילו את מערכות ההגנה האווירית המקומיות שלהן, וצבא כוויית אף דיווח על יירוט פעיל ומוצלח של טילים וכטב"מים איראניים בשמיו. 
• איחוד האמירויות: המדינה שמרה על שמיים שקטים במהלך חילופי המהלומות. מטוס תדלוק אמיראתי אף לקח חלק בתמיכה הלוגיסטית בגל התקיפות האמריקאי השני באיראן.
• סוללות "כיפת ברזל" באמירויות: אף על פי שסוללות ישראליות הוצבו והופעלו מבצעית בעבר באמירויות כדי ליירט איומים איראניים, הלילה לא נרשם איום ישיר על המדינה, ולכן הסוללות נותרו בכוננות בלבד ללא צורך בהפעלה.

האם ההבנה האיראנית כי כל ירי טילים לעבר האמירויות יסוכל ע"י סוללות כיפת ברזל הישראליות מנע מלכתחילה את תקיפת מדינה זאת ?

• יעילות הגנתית מוכחת: במהלך המלחמה הציבה ישראל בחשאי סוללות כיפת ברזל (ואף מערכות לייזר "מגן אור") על אדמת האמירויות. המערכות הוכיחו את עצמן ויירטו בהצלחה עשרות טילים וכטב"מים איראניים. איראן מודעת היטב לכך שמתקפת טילים על אבו דאבי או דובאי תיתקל בחומת הגנה צפופה, מה שמוריד את הכדאיות המבצעית של הירי. 
• בידוד המאבק מול ארה"ב: מטרת התגובה האיראנית הלילה הייתה "להעניש" את ארה"ב על גלי התקיפות בדרום המדינה ובמצר הורמוז. תקיפת האמירויות – מדינה ערבית מובילה – הייתה נתפסת כהכרזת מלחמה אזורית כוללת, דבר שטהרן ניסתה להימנע ממנו בסבב הנוכחי. 
• הסלמה פנימית במפרץ: איחוד האמירויות נטלה חלק אקטיבי בעבר ואף תקפה ישירות באיראן בחשאי, לצד מתן תמיכה לוגיסטית לחיל האוויר האמריקאי. ההחלטה האיראנית שלא לתקוף אותה הלילה נשענת על מאזן אימה מורכב, שבו ההגנה הישראלית-אמריקאית היא נדבך מרכזי, אך אינה הסיבה הבלעדית.