השדרוג הרוסי לחיל האוויר האיראני: כיצד 30 מטוסי Su-35 ישנו את משוואת ההרתעה מול ישראל?

דיווחים עדכניים מיולי 2026 מאשרים כי מפעל "כנאז" (KnAAZ) ברוסיה השלים את ייצורם של 20 מטוסי קרב מסוג Su-35 עבור איראן, כאשר 10 מטוסים נוספים צפויים להסתיים עד סוף השנה כחלק מעסקה רחבה יותר לאספקת כ-48 מטוסים. עם זאת, איראן אינה מוכנה לקליטה מבצעית מיידית מלאה של המטוסים בשל פערים בתשתיות קרקעיות, על אף שצוותי האוויר שלה נמצאים בעיצומו של תהליך הכשרה מתקדם. 
 תמונת המצב, הרקע והמשמעויות של מהלך זה:
הסיפור מאחורי העסקה
    • חילופי אמל"ח ואינטרסים: העסקה נולדה כחלק מהידוק השותפות האסטרטגית והצבאית בין מוסקבה לטהראן. איראן סיפקה לרוסיה אלפי כטב"מים (מדגמי שאהד) ותחמושת עבור המלחמה באוקראינה, ובתמורה דרשה שדרוג של כוחותיה הקונבנציונליים. 
    • רכש חסר תקדים: מדובר ברכש מטוסי הקרב המודרניים המשמעותי ביותר של איראן מאז תום המלחמה הקרה. עד כה, חיל האוויר האיראני (IRIAF) התבסס על מערך מיושן ושחוק של מטוסי פנטום F-4, תומקאט F-14 ומטוסי מיג-29 מוקדמים. 

המשמעות האסטרטגית והטקטית
    • קפיצה טכנולוגית: ה-Su-35 פלנקר-E הוא מטוס מדור 4.5 בעל כושר תמרון קיצוני, מכ"ם מתקדם (Irbis-E) ויכולת נשיאת חימוש אוויר-אוויר ואוויר-שטח לטווחים ארוכים. הוא מעניק לאיראן יכולת הגנה אווירית משופרת משמעותית ויכולת הרתעה שלא הייתה לה בעבר. 
    • שינוי מאזן הכוחות האזורי: המטוסים מרחיבים את הטווח המבצעי של איראן במפרץ הפרסי ומקשים על חופש הפעולה של חילות אוויר זרים באזור. 
    • מגבלות המערך: אנליסטים מדגישים כי למרות שמדובר בשדרוג משמעותי, המטוסים פגיעים ללא רשת תומכת של מטוסי שליטה ובקרה (AWACS) ולוחמה אלקטרונית מתקדמת, המצויה בידי ישראל וארה"ב. 

מוכנות איראן: טייסים, תחזוקה ותשתיות
התשובה לשאלה האם איראן מוכנה לקבלם באופן מיידי מורכבת:

תחום  סטטוס מוכנות משמעות מבצעית
טייסים וצוותי אוויר מוכנות גבוהה טייסים איראנים (בעיקר מערך המיג-29) מתאמנים ברוסיה מזה תקופה. בנוסף, איראן קלטה מטוסי אימון מתקדמים מסוג Yak-130 המשמשים כשלב ביניים הכרחי להטסת ה-Su-35.
צוותי תחזוקה (MRO) מוכנות בינונית-נמוכה ה-Su-35 מורכב טכנולוגית ומצריך שרשרת אספקה חלופית קפדנית. טכנאים רוסים שוהים באיראן כדי להכין את המערך, אך בחודשים הראשונים איראן תהיה תלויה לחלוטין במומחים רוסים לצורך תחזוקה שוטפת.
תשתיות קרקעיות מעכב מרכזי (לא מוכנה) המטוסים נשארים כרגע ברוסיה ואיראן משלמת על אחסנתם. הסיבה לכך היא הרס ופגיעה בתשתיות בבסיסי חיל האוויר באיראן (כמו בסיס חמדאן), ויחידות הנדסה איראניות עובדות מסביב לשעון כדי לשקם ולבנות דירי מטוסים מוגנים שיתאימו לממדיו של ה-Su-35.

בשורה התחתונה: המטוסים מוכנים פיזית במפעל ברוסיה, והטייסים האיראנים עוברים הכשרות מתאימות, אך פערים לוגיסטיים ותשתיות פגועות באיראן מונעים את הטסתם המיידית לאיראן, והם צפויים להגיע פיזית ובהדרגה רק לאחר השלמת שדרוג הבסיסים.