מה ישראל מנסה להשיג מעצם נוכחותה הצבאית בדרום סוריה והתקיפות הבלתי פוסקות על גורמי טרור באזור ?
נוכחותה הצבאית של ישראל בדרום סוריה והתקיפות התכופות באזור נועדו להשיג הגנה ישירה על יישובי הגבול, סיכול התבססות של גורמי טרור ויצירת חיץ ביטחוני קבוע. מאז נפילת משטר אסד בסוף שנת 2024, ישראל שינתה את תפיסת הביטחון שלה ועברה למדיניות של החזקת שטחים מעבר לגבול כדי למנוע איומים עתידיים.
להלן המטרות המרכזיות שישראל מנסה להשיג במרחב זה:
מניעת התבססות של שלוחיה של איראן וחיזבאללה
- קטיעת צירי אספקה: מניעת הקמה מחדש של נתיבי הברחת אמצעי לחימה מאיראן דרך שטח סוריה אל לבנון.
- ניקוי תשתיות טרור: השמדת מתחמים צבאיים, מפקדות וציוד שלוחם של מיליציות פרו-איראניות ושאריות חיזבאללה שנותרו במרחב דרום סוריה.
הגנה על קו הגבול ויצירת "אזור ביטחון"
- הרחקת איומים מהגולן: נוכחות צבאית פיזית בתוך שטח סוריה (באזור החיץ ומעבר לו) כדי להרחיק את קו המגע הרחק מיישובים ישראליים.
- פירוז האזור מנשק כבד: דרישה ופעולה אקטיבית ליצירת אזור מפורז מנשק אסטרטגי, טילים ומערכות הגנה אווירית בדרום המדינה.
מניעת ניצול של ואקום משילתי בסוריה
- סיכול התעצמות של ארגונים סונים קיצוניים: מניעת מצב שבו ארגוני ג'יהאד עולמי או גורמים קיצוניים אחרים ינצלו את חוסר היציבות של המשטר החדש בדמשק כדי להתמקם סמוך לגבול ישראל.
- הפגנת ריבונות והרתעה: העברת מסרים תקיפים למשטר הסורי הנוכחי באמצעות תקיפות שלטוניות, כדי להבהיר את הקווים האדומים של ישראל.
הגנה וקשר עם אוכלוסיות מקומיות
- תמיכה בעדה הדרוזית: הגנה על בני העדה הדרוזית בדרום סוריה (למשל במחוז אל-סווידא או בכפר חאדר) מפני איומים של קבוצות חמושות אחרות, מתוך אינטרס ביטחוני וקשר אסטרטגי.
