"מבול" של אספקה צבאית וחומרי גלם תעשייתיים-ביטחוניים יוצאים מנמלי הודו כתמיכה במאמץ המלחמתי הישראלי. מה מאחורי ?
דיווחים על משלוחי פלדה מיוחדת, חומרי נפץ ורכיבי מל"טים מהודו המיועדים למפעלי נשק ולצבא בישראל.
תנועות החרם, ובראשן תנועת ה-BDS וארגון No Harbour for Genocide (NHB), טוענות כי מתקיימת "מבול" של אספקה צבאית וחומרי גלם תעשייתיים-ביטחוניים שיוצאים מנמלי הודו כדי לתמוך במאמץ המלחמתי הישראלי.
באילו סוגי סחורות מדובר?
הפעילים והתחקירים השונים מצביעים על מספר סוגי סחורות מרכזיים:
-
- פלדה באיכות צבאית (Military-grade steel): זוהתה לאחרונה על גבי מספר ספינות מטען. מדובר בכ-806 טונות של פלדה שלטענת הפעילים יכולה לשמש לייצור של כ-17,400 פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ.
- חומרי נפץ ותחמושת: משלוחים הכוללים עשרות טונות של חומרי נפץ ורקטות שנשלחו מנמלים בהודו (כמו נמל צ'נאי).
- כטב"מים ורכיביהם: הודו מייצרת בשטחה בשיתוף פעולה עם חברות ישראליות (כמו המיזם המשותף של אלביט מערכות וקבוצת אדאני ההודית) רכיבים ומל"טים שלמים מסוג "הרמס 900", המיוצאים חזרה לשימוש צה"ל.
מה המשמעות של אספקה זו?
היחסים הביטחוניים בין המדינות הדוקים מאוד, כאשר הודו היא הרוכשת הגדולה ביותר של נשק ישראלי בעולם. המשמעות של ה"הצפה" הנוכחית היא היפוך תפקידים חלקי ותמיכה הדדית בעת משבר. בעוד שישראל סובלת מאמברגו נשק חלקי ומגבלות יצוא מצד מדינות במערב, הודו מספקת לה חומרי גלם קריטיים, רכיבים ותחמושת כדי למנוע מחסור. שגריר ישראל לשעבר בהודו אף כינה זאת "החזרת טובה" על הסיוע הצבאי שהושיטה ישראל להודו במהלך המלחמה עם פקיסטן.
האם יש השפעה לקריאות של הפעילים?
להפגנות ולקריאות של פעילים וארגוני עובדים יש השפעה נקודתית ולוגיסטית, אך לא השפעה מדינית רשמית:
- עיכובים בנמלים ועגינה: ההשפעה המרכזית של הפעילים באה לידי ביטוי באירופה. שלטונות ספרד סירבו בעבר לאפשר לספינות הנושאות חומרי נפץ מהודו לישראל לעגון בנמליהן. כמו כן, משלוחי פלדה מהודו עוכבו לאחרונה בנמלים באיטליה לבדיקה בעקבות לחץ של פעילים.
- חרם פועלי נמלים: איגודי עובדי נמלים בהודו עצמה וכן באיטליה הכריזו כי יסרבו לטעון או לפרוק ספינות הנושאות נשק ואספקה צבאית לישראל.
- אפס השפעה על הממשל ההודי: ממשלת הודו, בראשות נרנדרה מודי, מתעלמת לחלוטין מקריאות אלו. בית המשפט העליון של הודו אף דחה עתירות של פעילי זכויות אדם שדרשו לעצור את יצוא הנשק לישראל, בטענה שמדובר בנושא של "אינטרס לאומי" מובהק ומדיניות חוץ שאינה קשורה למערכת המשפט. הממשל ההודי מבהיר כי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל יימשך כסדרו.
