לוס אנג'לס טיימס: ישראל הופכת נתוני טלפונים בלבנון לפקודות חיסול באמצעות בינה מלאכותית

LA Times: ישראל הופכת נתוני טלפונים בלבנון  לפקודות הריגה באמצעות בינה מלאכותית  

דיווח של עיתון לוס אנג'לס טיימס חשף פרטים על מערכת מודיעינית מתקדמת המבוססת על בינה מלאכותית שישראל משתמשת בה כדי לעקוב ולסמן אלמנטים הקשורים לחיזבאללה בתוך לבנון, באמצעות ניתוח כמויות אדירות של נתונים אישיים ודיגיטליים, החל מטלפונים ניידים ועד מצלמות מעקב, אותות Wi-Fi ופוסטים ברשתות החברתיות.

על פי הדיווח, המערכת הישראלית אינה מסתמכת על מקור מידע אחד, אלא אוספת נתונים מ:

-טלפונים חכמים

-מצלמות מעקב ותנועה

-מטוסים בלתי מאוישים

-אותות Wi-Fi ותקשורת

-מאגרי מידע ממשלתיים

-פעילות ברשתות החברתיות

ולאחר מכן, המידע הזה משולב במערכות ניתוח המבוססות על בינה מלאכותית כדי לבנות "תיק איום" לכל אדם שעוקבים אחריו.  

 

איך מתחילה תהליך המעקב?

הדיווח סקר את סיפורו של הלבנוני אחמד תרמס, שנהרג בתקיפה ישראלית דרומית ללבנון, כדוגמה לאופן הפעולה של המערכת הזו.

על פי משפחתו, תרמס קיבל שיחה מקצין ישראלי רגעים ספורים לפני מותו, ושאל אותו: "האם אתה רוצה למות לבד או עם אלה סביבך?".. ופחות מדקה לאחר שיצא מהבית ברכבו, הוא נהיה מטרה ישירה לטילים ישראליים. על פי הדיווחים, תרמס היה חלק מהאנשים שרשת מעקב ישראלית עקבה אחריו במשך שנים, כאשר מטוסים בלתי מאוישים ומערכות מעקב סייעו במעקב אחר תנועותיו היומיומיות, והזדהות עם הרכב שלו, ביתו ואפילו הטלפון הנייד שלו.  

 

הטלפון החכם הופך לכלי מעקב

מומחים דיברו על שימוש בטכנולוגיות המכונות "Stingrays", שהן מכשירים המדמים מגדלי תקשורת, ומאלצים את הטלפונים להתחבר אליהם, מה שמאפשר איסוף נתונים מדויקים על מיקום, תנועות ותקשורת. על פי מומחים, החלפת כרטיסי SIM או החלפת טלפונים כבר אינם מספיקים כדי להתחמק ממעקב, כי המערכות המודרניות מבוססות על ניתוח דפוסי תנועה, קשרים ותקשורת ולא רק על מספר הטלפון בלבד.

כמו כן, המערכת יכולה, על פי הדיווח, לקשר נתונים שמגיעים מ:

-רישומי שיחות

-מיקומים גיאוגרפיים

-תנועות יומיומיות

-פעילות אלקטרונית

-קשרים חברתיים ומשפחתיים ליצירת תמונה מלאה על האדם המותקף.  

הבינה המלאכותית קובעת "רמת איום" לאחר איסוף הנתונים, אלגוריתמי הבינה המלאכותית מתחילים לנתח אותם ולקשר ביניהם, ואז להשוות בין תנועות האנשים והתנהגותם לדפוסים שסווגו מראש כקשורים לפעילויות צבאיות או ביטחוניות. ועל פי הדיווח, המערכות מסוגלות לעבד כמויות עצומות של נתונים בתוך שניות, משימה שבעבר דרשה צוותים שלמים של אנליסטים במשך שבועות ארוכים.

 

 חששות מפני פגיעה באזרחים

מומחים סבורים שהבעיה המרכזית טמונה בכך שהאלגוריתמים עלולים להגדיר אנשים מסוימים כ"מטרות" רק בגלל דפוסי התקשורת שלהם או הקשר שלהם עם קרובי משפחה או אזורים הקשורים לקבוצות חמושות.

מומחים ציינו כי:

-קרובי משפחה

-עובדים מנהליים

-אנשים שמספקים תמיכה כספית או לוגיסטית

עלולים להיות מסווגים כמטרות פוטנציאליות למרות שהם אינם לוחמים בפועל. כמו כן הם הזהירו כי הבינה המלאכותית עלולה לחזור על טעויות בקצב מהיר יותר ובביטחון גבוה יותר, מה שמעניק "אשליה של דיוק מוחלט" למרות הסבירות למידע חלקי או שגוי.  

 

מלחמת נתונים שאינה נפסקת

על פי הדיווח, ישראל בנתה במשך שנים רשת רחבה לאיסוף מידע בתוך לבנון, שכללה חדירות לתשתיות התקשורת ולמאגרי נתונים, בנוסף לפעולות מעקב מתמשכות באמצעות מטוסים בלתי מאוישים. לעומת זאת, חיזבאללה החל, על פי הדיווחים, לשנות את טקטיקות הביטחון שדה שלו, באמצעות חזרה לשיטות סודיות יותר ולא מרכזיות, והסתמכות על אמצעי תקשורת פחות חשופים לחדירה.