למרות המשבר הכלכלי העמוק מצרים מעורבת ב-5 חזיתות לחימה פעילות בו זמנית. פירוט!

בשנת 2026, צבא מצרים מוצא את עצמו בפריסה רחבה וחסרת תקדים, כשהוא מעורב בלחימה אקטיבית או בפעילות מבצעית בעצימות גבוהה במספר זירות במקביל. המעורבות המצרית נעה בין הגנה על בעלות ברית לבין שמירה על אינטרסים לאומיים קריטיים.
המוקדים המרכזיים:
1. איחוד האמירויות והמפרץ הפרסי (החזית המזרחית)
    • סוג הלחימה: הגנה אווירית אקטיבית ויירוט.
    • פירוט: כפי שצוין, מטוסי ראפאל מצריים פועלים מבסיסים באמירויות ליירוט נחילי כטב"מים וטילים בליסטיים המשוגרים על ידי איראן ושלוחיה. טייסים מצריים משתתפים בפיטרולים אוויריים להגנה על מתקני נפט ותשתיות אסטרטגיות במפרץ.

2. סודאן (החזית הדרומית)
    • סוג הלחימה: סיוע אווירי, מודיעין ומבצעים מיוחדים.
    • פירוט: מצרים מעורבת עמוקות בניסיון לייצב את סודאן מול כוחות ה-RSF (כוחות הסיוע המהיר). חיל האוויר המצרי מבצע תקיפות כירורגיות נגד ריכוזי כוחות המאיימים על גבולותיה הדרומיים של מצרים ועל נתיבי אספקה אסטרטגיים, תוך תמיכה בצבא סודאן (SAF).

3. לוב (החזית המערבית)
    • סוג הלחימה: הגנת גבולות וסיכול טרור.
    • פירוט: צבא מצרים שומר על נוכחות מאסיבית לאורך ה"קו האדום" (סירט-אל-ג'ופרה). הלחימה כאן היא בעיקר נגד חדירות של מיליציות איסלאמיסטיות וקבוצות שכירי חרב המנסות להבריח נשק ולוחמים לשטח מצרים, כולל שימוש בכטב"מים תוקפים לניטור המדבר המערבי.

4. הים האדום ומצר באב אל-מנדב (החזית הימית)
    • סוג הלחימה: אבטחת חופש השיט ומפגשים ימיים.
    • פירוט: הצי המצרי פועל בתיאום עם כוח המשימה הבינלאומי (והאמירויות) כדי לאבטח את נתיבי הסחר המובילים לתעלת סואץ. מצרים מבצעת פעולות סיכול נגד איומים ימיים (סירות נפץ ומוקשים ימיים) מצד המורדים החות'ים, שפוגעים בהכנסותיה מהתעלה.

5. חצי האי סיני (ביטחון פנים)
  • סוג הלחימה: לוחמה בטרור (בעצימות נמוכה יותר מבעבר).
  • פירוט: למרות הישגים משמעותיים, הצבא עדיין מנהל מבצעי "סריקה וטיהור" נגד תאים רדומים של דאעש בסיני, במטרה למנוע מהם לנצל את המתיחות האזורית כדי להרים ראש מחדש.

6. סומליה

    1. הסכם ההגנה (אוגוסט 2024 והלאה): מצרים חתמה על פרוטוקול שיתוף פעולה צבאי עם סומליה. במסגרת זו, מצרים החלה בפריסה של כ-10,000 חיילים (חלקם כחלק מכוח המשימה של האיחוד האפריקאי וחלקם בפריסה דו-צדדית).
    2. הרתעה מול אתיופיה: זהו הגורם המרכזי. מצרים פועלת לסכל את ההסכם בין אתיופיה לחבל הארץ הבדלני "סומלילנד", שנועד להעניק לאתיופיה גישה לים ונמל צבאי. מבחינת קהיר, נוכחות צבאית ב"חצר האחורית" של אתיופיה היא קלף מיקוח במאבק על סכר הרנסאנס ומקורות הנילוס.
    3. הלחימה בא-שבאב: כוחות מצריים (בעיקר יחידות מיוחדות ויועצים) מסייעים לצבא סומליה במאבק האקטיבי נגד ארגון הטרור א-שבאב, השלוחה של אל-קאעידה בקרן אפריקה.
    4. שליטה בים האדום: הנוכחות בסומליה משלימה את האחיזה המצרית בנתיבי השיט המובילים לתעלת סואץ, יחד עם הפעילות בבאב אל-מנדב.

מדוע המהלך הזה דרמטי?
זו הפעם הראשונה מזה עשורים שמצרים פורסת כוח יבשתי משמעותי כל כך בקרן אפריקה. אתיופיה רואה בכך "פרובוקציה", והדבר מעלה את רמת המתיחות הצבאית בין קהיר לאדיס אבבה לשיא של כל הזמנים.
סיכום חמש החזיתות  הפעילות של צבא מצרים ב-2026:
  1. איחוד האמירויות: הגנה אווירית מול איראן.
  2. סומליה: הרתעה מול אתיופיה ולחימה בטרור.
  3. סודאן: מניעת קריסת המדינה והגנה על הגבול הדרומי.
  4. לוב: בלימת מיליציות במערב.
  5. הים האדום: אבטחת נתיבי הסחר.