האם מצרים העבירה מערכות הגנ"א מבצעיות הפועלות מול ישראל בסיני למדינות המפרץ? ספויילר: המערכים בשיא היסטורי!
הפריסה המצרית במדינות המפרץ בוצעה מתוך המלאי המבצעי של זרוע ההגנה האווירית, אך המערכות לא נלקחו מסיני. למעשה, במקביל לסיוע למפרץ, מצרים דווקא תגברה וחיזקה את מערך ההגנה האווירית שלה בסיני לרמות שיא היסטוריות.
הפרטים אודות הפריסה הנוכחית בסיני לעומת הפריסה למדינות המפרץ נכון לאפריל 2026:
1. המצב בסיני: תגבור ולא צמצום
בעוד שלמדינות המפרץ נשלחו מערכות מסוג "אמון" (Skyguard) [התשובה הקודמת], בסיני פרסה מצרים את המערכות המתקדמות והאסטרטגיות ביותר שלה:
- מערכות HQ-9B סיניות: סוללות ארוכות טווח (עד 300 ק"מ) הוצבו באזורי אל-עריש ורפיח. אלו מערכות שמקבילות ביכולותיהן ל-S-400 הרוסי והן יוצרות "בועת הגנה" (A2/AD) המכסה את כל שמי עזה ודרום ישראל עד גוש דן.
- שיא מבצעי: נכון לאפריל 2026, מוצבים בסיני כ-40,000 חיילים לצד מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית מתקדמות, בפריסה שהיא הרחבה ביותר מאז הסכם השלום ב-1979
2. מקור המערכות שנשלחו למפרץ
המערכות שנשלחו לסעודיה ולאמירויות נלקחו מהעתודות המבצעיות של הגנת העומק המצרית (בפנים המדינה ובאזור התעלה) ולא מקווי ההגנה הקדמיים בסיני.
- מצרים הקפידה שלא להחליש את אחיזתה בסיני, אותה היא מגדירה כ"עמוד התווך של הביטחון הלאומי" בתקופה זו של מתיחות אזורית.
- ההחלטה להשתמש במערכות ה"אמון" נבעה מכך שהן מתאימות במיוחד ליירוט כטב"מים וטילי שיוט – האיום המרכזי במפרץ – בעוד שבסיני מצרים מעדיפה להחזיק מערכות ארוכות טווח להרתעה אסטרטגית.
3. המשמעות המבצעית
מצרים פועלת כעת בשני צירים מקבילים:
- בסיני: בניית יכולת הרתעה עצמאית ומסיבית, תוך חריגה מהמגבלות הצבאיות של הסכמי קמפ-דייוויד, בטענה של צורך במלחמה בטרור והגנה על הגבולות.
- במפרץ: הקרנת כוח אזורית כ"מגינת המדינות הערביות", מה שמעניק לה משקל פוליטי וכלכלי רב מול איראן ומדינות המערב.
לסיכום: מצרים לא "דיללה" את כוחותיה בסיני כדי לעזור למפרץ; היא בנתה עוצמה צבאית שמאפשרת לה להחזיק מערך הגנה חסר תקדים בסיני ובו-בזמן להפריש כוחות לסיוע חיצוני.
