הסוד מאחורי הפסקת האש בלבנון: התרחיש כולו הוחלט שבוע מראש, וזה הסיפור…
על רקע דיווחים על מגעים אינטנסיביים להפסקת הלחימה בלבנון , אמרו גורמים ישראלים לעיתון מעריב כי התהליך כולו, כולל רעיון הפסקת האש עצמו, פתיחת ערוץ השיחות עם לבנון והפגישה הצפויה בוושינגטון, סוכם בפועל בשבוע שעבר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ.
מה קרה בין שני הגברים?
לדברי גורמים אלה, המגעים המוצגים כעת כדרך בהתהוות אינם שלב ניסוח, אלא המשך ישיר של הבנות שכבר הושגו ברמה הגבוהה ביותר.
הם אומרים שההבנות בין נתניהו לטראמפ לא הוגבלו להפסקת אש זמנית בלחימה בחזית הצפונית, אלא כללו צעד רחב יותר: מתן חלון מבצעי לישראל להשלמת תקיפותיה נגד חיזבאללה, לצד מעבר מתוכנן לשלב מדיני הכולל פתיחת ערוץ משא ומתן עם לבנון. במסגרת זו הוחלט גם כי יחלו שיחות ברמת השגרירים, וכי התהליך יוצג כלפי חוץ כחלק מתהליך מדיני עם לבנון.
אחד ההיבטים הרגישים של תהליך זה נוגע לאופן הצגתו. לדברי מקורות ישראליים, חיוני שההתפתחויות בצפון, ובמיוחד הפסקת האש הזמנית, לא יוצגו כהרחבה ישירה של הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן, אלא כצעד נפרד. ישראל מדגישה כי אינה מקבלת כל קשר בין לבנון לזירה האיראנית, עמדה שלדעת הצד הלבנוני שותפה לה גם כן.
בהתאם לכך, ההפסקה הזמנית של הלחימה בלבנון מוצגת כחלק מהתהליך המדיני עם לבנון, ולא כתוצאה מהבנות עם איראן, גם אם קיימת חפיפה בזמן בין שתי הזירות.
על מה הסכימה וושינגטון?
הדיווח שפורסם בעיתון מעריב ביום שישי האחרון, לפיו ישראל מבקשת זמן נוסף להמשך תקיפותיה נגד חיזבאללה לפני שתפעיל לחץ פוליטי, מקבל כעת אישור נוסף. על פי מקורות ישראליים, ארצות הברית כבר נענתה לבקשה זו כחלק מההבנה הרחבה יותר. הכוונה הייתה לאפשר לצבא הישראלי להשלים צעדים מבצעיים משמעותיים לפני שיעבור לשלב הפסקת אש וניסיון לייצב את המצב.
ישראל מאמינה שרצף האירועים היה ברור ומוסכם מראש: מיצוי הפעולות הצבאיות תחילה, ולאחר מכן מעבר למסלול המדיני. גם הפגישה הצפויה בין נציגי ישראל ולבנון בוושינגטון תוכננה במסגרת זו. על פי מקורות, עצם ההחלטה לקיים את הפגישה התקבלה במהלך ההבנות שהושגו בין נתניהו לטראמפ, והיא חלק מהרצף שנקבע באותה עת.
הבחירה לנהל את התקשורת ברמת השגרירים לא הייתה מקרית. ישראל מאמינה כי צעד זה נועד לאפשר להנהגה הלבנונית להיכנס למשא ומתן מבלי להתמודד באופן מיידי עם לחץ פנימי עז. על פי היגיון זה, הרמה הנבחרת מאפשרת התקדמות מעשית תוך שמירה על מידה מסוימת של גמישות פוליטית בביירות.
התפתחויות אלו קשורות גם למחלוקת בשבוע שעבר בשאלה האם יש לכלול את לבנון בהפסקת האש הרחבה יותר. בסופו של דבר.
לכן, נתניהו, יחד עם המערכת הצבאית, החליטו נגד זאת, והעדיפו לשמור על שתי הזירות נפרדות. כעת ברור שזהו חלק מהחלטה רחבה יותר המתווה כיצד תנוהל הזירה הלבנונית: ערוץ נפרד, בעל מסלול פוליטי ייחודי משלו, שאינו תלוי ישירות בהתפתחויות בעימות עם איראן. ( קרדיט: אלג'נובייה)
