מכה קשה לכלכלה הטורקית: איראן הפסיקה את כל יצוא הגז הטבעי למרות שישנם חוזים חתומים
הפסקת יצוא הגז הטבעי מאיראן לטורקיה במרץ 2026 היא התפתחות משמעותית הנובעת ישירות מההסלמה הצבאית באזור.
הסיבות להפסקת היצוא
- פגיעה בתשתית (שדה דרום פארס): הסיבה העיקרית היא תקיפה ישראלית ב-18 במרץ 2026 על שדה הגז "דרום פארס" (South Pars) באיראן, שדה הגז הגדול בעולם. התקיפה גרמה לנזק כבד למתקני העיבוד באסלויה, המהווים צומת קריטי ליצוא הגז האיראני.
- מלחמה רחבה: הפסקת ההזרמה היא חלק מ"מלחמת איראן 2026" שפרצה בסוף פברואר. המערכה כללה תקיפות הדדיות על תשתיות אנרגיה בכל המפרץ הפרסי, כולל מתקני LNG בקטאר, דבר ששיבש את כלל מאזן האנרגיה האזורי.
- תיעדוף פנים-איראני: שדה דרום פארס מספק כ-70% מתצרוכת הגז המקומית של איראן. בשל הנזק, איראן נאלצה להפסיק את היצוא לטורקיה ולעיראק כדי להבטיח אספקה מינימלית לאוכלוסייתה ולייצור חשמל מקומי.
ההשפעה על הכלכלה הטורקית
- פגיעה בביטחון האנרגטי: איראן סיפקה כ-13%-14% מצריכת הגז השנתית של טורקיה (כ-7 מיליארד מ"ק). הפסקת הזרם יוצרת מחסור חודשי של כ-500-600 מיליון מ"ק.
- עליית מחירים חדה: טורקיה נאלצת כעת לרכוש גז טבעי נוזלי (LNG) בשוק המזומנים (Spot) במחירי שיא, כדי לפצות על החוסר. מחירי הגז באירופה זינקו בלמעלה מ-60% בעקבות המלחמה, מה שמכביד מאוד על מאזן התשלומים הטורקי.
- החרפת הגירעון והאינפלציה: חשבון יבוא האנרגיה של טורקיה עמד על כ-65 מיליארד דולר עוד לפני המשבר. ההערכות הן שכל עלייה במחירי האנרגיה מגדילה את הגירעון השוטף במיליארדי דולרים נוספים, מה שעלול להוביל לפיחות נוסף בערך הלירה הטורקית ולהאצת האינפלציה.
- שימוש ברזרבות: שר האנרגיה הטורקי ציין כי מתקני האחסון של המדינה מלאים ב-71%, מה שמאפשר מרחב נשימה מסוים בטווח הקצר, אך לא כפתרון קבוע אם ההשבתה תתארך.
לסיכום: טורקיה מוצאת את עצמה בנקודת תורפה כלכלית משמעותית, כשהיא תלויה באספקה חלופית מרוסיה ומאזרבייג'ן וברכישות LNG יקרות כדי למנוע משבר אנרגיה פנימי.
