סדקים במערך? סירובי פקודה ראשונים בקרב כוחות הביטחון האיראניים, בדגש על מערך הטילים הבליסטיים

• שבירת שרשרת הפיקוד: לאחר חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים ב-28 בפברואר 2026, דווח על קצינים שנטשו את עמדותיהם וסוהרים שעזבו את משמרתם.
• חשש מצד צוותי השיגור: בצה"ל מעריכים כי מפעילי הטילים חוששים לצאת מה"ערים התת-קרקעיות" המוגנות, שכן רגעי ההכנה לשיגור חושפים אותם לתקיפות מיידיות של חיל האוויר, שכבר השמיד מאות טילים ומשגרים.
• כישלון גיוס המילואים: בניסיונות גיוס מילואים של משמרות המהפכה (IRGC) במרץ 2026, רבים לא התייצבו. חלקם אף השתמשו בצווי הקריאה ככיסוי להעברת משפחותיהם לאזורי הגבול.
• מחסור וקריסה לוגיסטית: דווח על מחסור חמור במזון, מים ותחמושת בקרב יחידות השדה, מה שמוביל לעריקה המונית של חיילים לעבר הערים הסמוכות.

• צמצום מטחי הטילים: מלאי הטילים הזמינים של איראן הצטמצם משמעותית – מכ-3,000 ערב המלחמה לכ-1,000–1,200 טילים כשירים בלבד בתחילת מרץ 2026.
• אובדן משגרים: נותרו כ-100 משגרים ניידים כשירים בלבד מתוך כ-480 שהיו בתחילת העימות.
• ירידה ביעילות המבצעית: הדיווחים מצביעים על כך שהנהגת משמרות המהפכה מתעדפת העברת רכיבים טכניים לשמירה על תקינות המערכות על פני אספקה בסיסית לחיילים, מה שמעמיק את המירמור והפגיעה בתפקוד הצוותים בשטח.
• חיכוך פנימי: קיימת מתיחות גוברת בין הצבא הסדיר למשמרות המהפכה, כולל דיווחים על סירוב של אנשי ה-IRGC לפנות פצועים של הצבא הסדיר לבתי חולים. 

• היקף רחב: דיווחים ממרץ 2026 מתארים עריקות של אלפי אנשי צבא וסירובי פקודה לפתוח באש נגד אזרחים במהלך המחאות הפנימיות.
• נקודת שבירה: המערכת הצבאית מתוארת כנמצאת "על סף קריסה מבפנים", כאשר הלחץ הצבאי החיצוני משתלב עם משבר לגיטימיות פנימי חסר תקדים.
• חריגים: למרות הסימנים להתפוררות, המשטר עדיין מחזיק במנגנוני דיכוי פעילים, כמו יחידות ה"בסיג'", הממשיכות לנסות ולשלוט ברחובות.

קרדיט: AI