פעילות "המוסד" באיראן בעצם ימים אלו – חיתוך מצב
הדיווח הבא עלה לאוויר: "בעוד שארה"ב וישראל הכחישו רשמית שהניחו "מגפיים על הקרקע", דיווחים של אל ערביה ו-Middle East Eye שבסיסם בסעודיה ב-3-4 במרץ, מצביעים על נוכחות מסיבית של המוסד בתוך איראן. גורמים איראניים האשימו סוכני מוסד בהפעלת מחסנים חשאיים בתוך איראן לשיגור רחפנים קצרי טווח. רחפנים אלה, על פי הדיווחים, פגעו באתרים רגישים של משמרות המהפכה בטהרן ובאספהאן שהיו עמוקים מדי מכדי שתקיפות אוויריות סטנדרטיות יוכלו להגיע אליהם בדיוק רב".

קרדיט: רשתות חברתיות
במקביל לתקיפות האוויריות הגלויות. על פי מקורות ערביים ובינלאומיים (כמו אל-ערביה ו-Middle East Eye), המוסד הישראלי מפעיל רשת מורכבת של סוכנים ותשתיות בתוך שטח איראן.
פעילויות, הצלחתן והשפעתן של פעילות המוסד על המערכה:
פעילויות המוסד באיראן נכון להיום – מרץ 2026
- מחסנים חשאיים ו"בסיסי רחפנים": המודיעין האיראני מאשים את המוסד בהקמת רשת מחסנים חשאיים בערים מרכזיות (כמו טהראן ואיספהאן), המשמשים להרכבה ושיגור של רחפנים מסוג "קוואדקופטר" לטווח קצר.
- פגיעה באתרים רגישים: רחפנים אלו תקפו מתקנים של משמרות המהפכה (IRGC) הממוקמים בעומק מרכזי אוכלוסייה או מתחת לפני הקרקע, מקומות שבהם תקיפה אווירית סטנדרטית עלולה לגרום לנזק סביבתי רב מדי או להיכשל בדיוק.
- חיסולים ממוקדים: במקביל לתקיפות המתקנים, מדווח על שימוש במידע מודיעיני מדויק מהשטח לחיסול בכירים במערך הטילים ובכוח קודס בלב טהראן.
- מבצעים קרקעיים נקודתיים: קיימים דיווחים על פעילות משותפת של המוסד עם יחידות מיוחדות (כוחות קומנדו) לביצוע חבלות פיזיות בתשתיות תקשורת ופיקוד ובקרה איראניות.
מידת ההצלחה
- חדירה עמוקה: עצם העובדה שאיראן חושפת מחסני נפץ וציוד רחפנים (כפי שדווח על חשיפת אתר בשאהר-א-ריי דרומית לטהראן) מעידה על היקף החדירה הישראלית.
- שיתוק מערכי הגנה: פעולות המוסד הצליחו בשיבוש מערכות המכ"ם והגנה האווירית האיראנית "מבפנים", מה שאפשר למטוסי חיל האוויר הישראלי והאמריקני לפעול בחופשיות רבה יותר בשמי איראן.
- פגיעה במורל: היכולת לפגוע בסמלי שלטון ובבסיסי משמרות המהפכה בתוך הבירה טהראן מערערת את תחושת הביטחון של צמרת המשטר.
השפעה על המערכה הנוכחית
- מניעת תגובה איראנית: סיכול מראש של משגרי טילים בליסטיים באמצעות רחפנים ששוגרו מתוך איראן צמצם משמעותית את יכולת התגובה של איראן נגד ישראל ובסיסי ארה"ב (ירידה של כ-86% בשיגורים באזורים מסוימים).
- הכנת הקרקע לתקיפות אסטרטגיות: הפעילות החשאית משמשת כ"מרכך" לפני גלי תקיפה אוויריים מאסיביים, תוך השמדת מטרות איכות שלא ניתן להגיע אליהן מהאוויר.
- הגברת הלחץ הפנימי: הדיווחים על נוכחות ישראלית בשטח, בשילוב עם מהומות פנימיות באיראן, דוחקים את המשטר לפינה ומאלצים אותו להפנות משאבי צבא ומודיעין לביטחון פנים על חשבון המערכה החיצונית.

קרדיט לתמונות: AI
