כוחות קומנדו בחיפושים אינטנסיביים אחרי נשק כימי באיראן מחשש לשימוש בו אם יכלו כל הקיצין למשטר

המידע, המשמעות והסיכונים:

• שיתוף פעולה מודיעיני: סוכני מודיעין מבריטניה, ארה"ב וצרפת פועלים, בחלק מהמקרים בהכוונת ישראל, לאיתור מיקומים מדויקים של מאגרי גז עצבים.
• חשד לשימוש פנימי: קיימות טענות כי המשטר האיראני עשה שימוש בחומרים כימיים רעילים במהלך דיכוי המהומות במדינה בינואר 2026.
• סטטוס התוכנית: למרות שאיראן חתומה על אמנת הנשק הכימי (CWC), הערכות המודיעין במערב גורסות כי היא מחזיקה בתוכנית חשאית ובלתי מוצהרת לייצור ואחסון חומרים אלו.

מה המשמעות?

• שבירת הכללים: החזקה של גז עצבים מהווה הפרה בוטה של אמנות בינלאומיות ושינוי במאזן ההרתעה הקונבנציונלי.
• נשק להסלמה: החשש הוא שבעת דחיקה לקיר (במיוחד תחת המבצעים הצבאיים הנוכחיים באזור), המשטר עלול לראות בנשק הכימי "נשק יום הדין" להישרדותו.
• יכולת פיזור מגוונת: המודיעין המערבי בוחן את האפשרות שאיראן התאימה את החומרים הללו לשימוש באמצעות רחפנים או טילים, מה שמקל על הוצאה לפועל של תקיפות ממרחק.

הסיכונים לישראל

1. תקיפה באמצעות פרוקסים: קיים חשש כבד שהחומרים יועברו לארגוני טרור (כמו חיזבאללה או חמאס) לשימוש נגד אוכלוסייה אזרחית או כוחות צה"ל.
2. שימוש ברחפנים: טכנולוגיית הרחפנים האיראנית המתקדמת מאפשרת פוטנציאל לפיזור גז עצבים בצורה מדויקת וקשה ליירוט מעל מרכזי אוכלוסייה או מתקנים אסטרטגיים.
3. זיהום סביבתי ופגיעה המונית: גז עצבים פועל במהירות וביעילות קטלנית בריכוזים נמוכים. פגיעה כזו דורשת היערכות מיוחדת של מערכי הרפואה וההגנה האזרחית (פיקוד העורף), הכוללת ציוד מיגון אישי וערכות נגד (אטרופין).
4. הסלמה למלחמה כוללת: כל שימוש, או אפילו הוכחה מוצקה להכנות לשימוש בנשק כימי נגד ישראל, עלול להוביל לתגובה ישראלית חסרת תקדים שתשנה את פני המזרח התיכון.