האם כשהבנק העולמי מפרסם אזהרת חוב למצרים הוא למעשה רומז כי היציבות הפנימית תלויה על בלימה?

כשהדולרים יוצאים החוצה: האזהרה החדשה בנוגע למצרים 

הבנק העולמי פרסם בימים האחרונים דוח חדש בנושא החובות של מדינות העולם והחידוש הוא לא “שלמצרים יש חוב” אלא שהיא מבין מדינות העולם מסומנת כמדינה עם עומס כבד במיוחד. בדוח מצרים מופיעה בין חמש המדינות עם יחס ריבית לחוב חיצוני מול יצוא מהגבוהים בעולם.

באינדיקטור של “נטו יציאת חוב” קרי הלוואות חדשות מינוס החזרי קרן מצבה של מצרים חמור במיוחד. מצרים קיבלה בשנה שעברה 18.2 מיליארד דולר בהעמדות חוב, אבל החזירה 23.1  מיליארד קרן כלומר נטו יציאת חוב של 3.38 מיליארד דולר וזה עוד לפני שמחשבים את ”שובר השוויון”: 9.8 מיליארד דולר ריבית ששולמו באותה שנה.

כדי לסגור את הפער, מדינות נוטות להישען על הון חיצוני כמו עסקאות נכסים/השקעות (למשל עסקת ראס אל-חכמה עם האמירויות בהיקף 35  מיליארד דולר)  שזה יכול לעזור מיידית, אבל גם להתייבש מהר.

מצרים תלויה קשות בדולרים וכל פגיעה בהכנסות המט״ח שלה מקפיצה רגישות. דוגמה בולטת הירידה בהכנסות תעלת סואץ על רקע משבר הים האדום. כשקהיר בלחץ מט״ח הדבר מקרין על היציבות הפנימית, על קצב הרפורמות ועל מרחב התמרון האזורי שלה… ( קרדיט: דורון פסקין – הכסף שמניע את המזרח התיכון)