דיווחים זרים: חיזבאללה עומד בפני משבר קיומי

האתר האמריקאי “הקרן להגנת הדמוקרטיות”  קבע כי “ייתכן שחיזבאללה לא יוכל לפעול במלוא יכולתו בסוריה לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, אך הוא עדיין מבקש לנצל את חוסר היציבות של המדינה, לצד קבוצות חמושות אחרות”. האתר ציין כי חיזבאללה “ממשיכה להשתמש בסוריה כצינור לחימוש חבריה בלבנון”, וציין כי “גורם סורי אישר כי שרידי חיזבאללה נותרו פועלים בקוניטרה, סמוך לגבול ישראל”.

על פי האתר, “ב-29 בספטמבר, טען משרד הפנים הסורי כי הרשויות תפסו 200 טילי גראד במחסן בעיר קוסאיר, באזור הכפרי של חומס המערבי”. האתר ציין כי קוסאיר “נחשבה לבסיס אסטרטגי עבור חיזבאללה במהלך מלחמת האזרחים הסורית בשל קרבתה לגבול לבנון והשימוש בה להברחות נשק”. עוד נכתב כי “למרות נסיגת חיזבאללה מהאזור לאחר נפילת משטר אסד, איראן ושלוחיה ממשיכים לנצל את הגבול הסורי כדי לבנות מחדש בשקט את ארסנל הארגון, בעקבות האבדות הכבדות שספגה במלחמתה עם ישראל”.

קרדיט: אלדרג’

הוא המשיך, “הרשויות הסוריות סיכלו עשרות ניסיונות להבריח נשק מגוון לחיזבאללה דרך נתיבים מסורתיים, אך חסרה להן היכולת למנוע את כל הניסיונות, לאור תשישות שירותי הביטחון וניסיונותיה של דמשק לשמור על הסדר באזורים הנמצאים תחת שליטתה.” בצד השני של הגבול, נכתב באתר, “כוחות הביטחון הלבנוניים הפגינו היסוס לנקוט בפעולה כלשהי, וישנן מעט עדויות להחרמת נשק עם המעבר לשטח לבנון.”

הוא הוסיף, “מאז נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, דרום סוריה, כולל קוניטרה, שקעה בכאוס, למרות – או בגלל – מאמצי דמשק לכפות את שליטתה המלאה.” על פי אותו דיווח, “חוסר היציבות אפשר את הופעתם של פלגים חמושים עצמאיים, ובראשם ההתנגדות האסלאמית בסוריה, המקושרים למה שמכונה ‘ציר ההתנגדות’ ובעלי ברית עם שרידי מנגנון הביטחון של אסד.” הוא הצביע על מקרים של מעצרים ישראליים וסוריים של חברי קבוצות המזוהות עם איראן וחיזבאללה במהלך ספטמבר .

האתר דיווח גם כי “נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הסיר את הסנקציות על סוריה”, וכי “דמשק ותל אביב מנהלות משא ומתן על הסכם ביטחוני בתיווך ארה”ב שבמרכזו חזרה לתוכנית ההתנתקות משנת 1974”. האתר קרא לוושינגטון “להפעיל לחץ לחתימה על ההסכם” וקרא ל”נשיא אחמד א-שרע” “לשתף פעולה באופן מלא עם ישראל כדי לנטרל איומים בדרום”, תוך הדגשת “תנאים מחמירים יותר לסיוע ללבנון אם חוסר הרצון לעצור את העברות הנשק יימשך”.

 משבר קיומי ושינויים במאזן הכוח

בינתיים, אתר האינטרנט האמריקאי יונייטד פרס אינטרנשיונל (UPI)  דיווח כי “חיזבאללה, שיצא מוחלש במידה רבה ממלחמה הרסנית עם ישראל, עומד כעת בפני משבר קיומי על רקע שינויים רדיקליים המטלטלים את המזרח התיכון ואת בעלת בריתו העיקרית, איראן”. האתר הסביר כי “שנה לאחר המערכה הצבאית הישראלית ששילבה תקיפות אוויריות כבדות, התנקשויות ופלישה קרקעית מוגבלת, חיזבאללה אישרה מחדש את עמדתה המתריסה, הכריזה על התאוששותה וארגון מחדש של יכולותיה ומנהיגותה, והתעקשה שלא תוותר על נשקה”.

הדו”ח מוסיף כי “ישראל טוענת שהשמידה 70% עד 80% מיכולות הטילים של חיזבאללה”, בעוד מומחים צבאיים סבורים כי “פתיחת חזית הסיוע בעזה ב-8 באוקטובר 2023 הייתה מהלך אסטרטגי שעלה לארגון בחלק מכוח ההרתעה שלה”, תוך אזהרה מפני “הסיכון למלחמה נוספת אם תסרב להתפרק לחלוטין מנשקה”. האתר ציטט את הילאל ח’שאן, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות, שאמר כי “חיזבאללה לא למדה את לקחה כפי שהייתה צריכה”, בהתחשב בכך שהיא “מהמרת על שינוי בשטח שיטה את הכף לטובתה”.

הדו”ח ציין “תמיכה איראנית מחודשת”, כולל ביקורו של עלי לריג’אני בביירות כדי להשתתף בטקס זיכרון ההתנקשות במזכ”ל חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה וביורשו המיועד, האשם ספיד א-דין. לדעת ח’שאן, הדבר “הגביר את תחושת הארגון שהוא לא לבד”. הדו”ח ציין כי “איראן, מצידה, בונה מחדש אתרי ייצור טילים לאחר התקיפות ביוני”, אך הטיל ספק ב”יכולת השיגור בפועל של חיזבאללה לאור פרצת המודיעין”.

האתר הוסיף כי “ישראל עשויה להפנות את מלוא תשומת ליבה ללבנון עם סיום מלחמת עזה, בהתאם לתוכנית השלום שהוכרזה על ידי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ”, וכי היא “לא הפסיקה לחלוטין את התקפותיה מאז הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024”, וציין כי “כמעט 300 בני אדם נהרגו, כולל אנשי חיזבאללה ואזרחים”. כמו כן, דובר על “סירובה של ישראל לסגת מחמישה אתרים אסטרטגיים בדרום ואי רצונה לשחרר אסירים”, אשר, על פי הנרטיב המוצג, “נותרו הסיבות להיאחזותו של חיזבאללה בנשקו”.

הדו”ח ציטט את דיוויד ווד, אנליסט בקבוצת המשברים הבינלאומית, שאמר כי “וושינגטון לא צפויה להגביל את פעולותיה הצבאיות של ישראל אם תחליט להרחיב אותן נגד חיזבאללה”. הוא ניבא כי יהיה קשה “לבנות מחדש יכולות לאחר שקו האספקה ​​דרך סוריה נותק בעקבות הפלת אסד”, והצביע על “החלטה ברורה של ממשלת לבנון להשתלט על נשק”. הוא סיכם כי “הנוף שבו חיזבאללה שגשג בעבר השתנה באופן קיצוני, מה שאילץ אותו להתמודד עם לחצים פנימיים ואזוריים המעצבים מחדש את מסלולו”, בתקופה שבה איראן חווה “מבחן קשה של האסטרטגייה הצבאית שלה ושל הציר שלה”.

קרדיט: אלמודון      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות