למרות הערכות מומחים כי מצרים תרכוש מטוסי קרב סינים, נודע כי מצרים נטשה את הרעיון בלחץ אמריקאי
אחרי התרגיל הצבאי הגדול בין חילות האוויר המצרים והסינים במהלכו נחתו על אדמת מצרים מטוסי קרב, מטוס להתראה מוקדמת, מטוסי תדלוק ומסוקי קרב סינים, היו הערכות כי למעשה סין קדמה את כל סד”כ כלי הטייס לאדמת מצרים כחלק מתערוכת יכולות אחרי שמצרים נתנה להם להבין שהיא שוקלת ברצינות רכישה כלי טייס מתקדמים מסין כחלק מפרוייקט שדרוג חיל האוויר שלה במטוסים שארה”ב מסרבת לספק לה כדי לשמור על היתרון הצבאי של ישראל בשמי האזור.
אגב, כבר בהתחלה הערכנו, כאן באתר נציב.נט , כי כל הדיווחים ממצרים על כוונות מצריות לקנות נשק וכלי תעופה שינים אינם אלא פייק ניוז בשרות מצרים כחלק מההתמקחות עם ארה”C לקבלת נשק חדיש , ואומנם ארה”ב העניקה באחרונה למצרים אישור לרכוש ממנה נשק ביותר מ-4 מיליארד דולר שרובו יהיה מענק.
אצל הסינים מצרים היתה נאלצת לשלם במטבע קשה, מה שאין לה כלל.
דיווחים לא מאומתים הצביעו על כך שמצרים שינתה את עמדתה בנוגע למטוס ה-J-10C , לאחר שנתנה לו עדיפות בעבר כאפשרות רכישה, בהשפעת ביצועיו המרשימים בסכסוך ההודי-פקיסטני. דיווחים צצו על רכישה אפשרית של 40 מטוסים כאלה. עם זאת, מקורות רמזו לאחרונה כי מצרים נטשה את העסקה, והעדיפה את המל”ט הסיני WJ-700 “פלקון” בעלות נמוכה יותר.
ישנן מספר סיבות לשינוי זה.
ראשית, העלות הגבוהה. העסקה עבור 40 מטוסי הקרב, יחד עם אימון, חימוש ותמיכה לוגיסטית, מוערכת בכ-8 מיליארד דולר, לא כולל עלויות תפעול ותחזוקה. תקציב הביטחון השנתי של מצרים אינו עולה על 4.5 מיליארד דולר. יתר על כן, השגת תועלת קרבית מקסימלית מה-J-10C דורשת רכישת מערכות התרעה מוקדמת והגנה אווירית סיניות, מה שמגדיל את הנטל הכספי.
הסיבה השנייה היא פוליטית גרידא. מצרים היא בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית ונהנית מתמיכה צבאית וכלכלית מערבית. רוב כלי הנשק שלה הם ממקור אמריקאי ואירופאי, כולל 218 מטוסי קרב מדגם F-16 עשרות מטוסי קרב מדגם רפאל, ומספר מטוסי קרב מדגם מיראז’, בנוסף לצי ימי ויבשתי גדול של ציוד מערבי.
הסיבה השלישית היא מעשית ומבצעית. הצגת ה-J-10C תגדיל את מורכבות מערכת הלחימה של מצרים, שכבר כוללת מודלים אמריקאים, צרפתיים ורוסיים. הדבר ידרוש תשתית לוגיסטית ואימון נוספת, בתקופה שבה צבאות מודרניים נעים לעבר פישוט וסטנדרטיזציה של מערכות נשק כדי להשיג יעילות לחימה רבה יותר.

קרדיט: משרד ההגנה הסיני
