עובדה קריטית: בשנים הקרובות הסוללות וטילי הקרקע אוויר יהיו גורם משני, גורם גיבוי בלבד במלחמות ובהגנה על שמי המדינה

עובדה קריטית שלא ניתן יהיה להמנע ממנה: בשנים הקרובות הסוללות וטילי הקרקע אוויר יהיו גורם משני, גורם גיבוי בלבד במלחמות ובהגנה על שמי המדינה.

2 מיליון דולר ליירוט טוענת המהנדסת של החץ המספרת על מאחורי הקלעים.

2 מליון דולר? כפול וגם יותר מכך.

זו עובדה כלכלית וטכנולוגית ואין דרך להמנע מההליך הזה, וכך היה גם כשהמכוניות החליפו בסוף המאה ה 19 את הכרכרות והעגלות.

לכן רצוי שהעוסקים בארץ בפיתוח ובייצור של המערכות מהתעשייה האווירית, רפא”ל ועוד, וגם העוסקים בכך בעולם, בעיקר יצרני טילי הקרקע אוויר הגדולים של ארה”ב.

וכן גם מי שעוסקים בתחזוקה ובהפעלה של האמל”ח הזה ובעיקר בחיל האוויר.

ובנוסף, גם אנשי הצבא והממשלה שמפקחים על התחום החשוב הזה יכירו ויפנימו את המציאות הנוכחית והעתידית ויחתכו מבעוד זמן את ההפסדים שאין דרך למנוע אותם: “הפסדים שהם ההשקעה שנתית של מיליארדי ש”ח במערכות הגנה יקרות ושאינן כל כך יעילות”.

צריך להבין ולהפנים: טכנולוגית וכלכלית אין עתיד לתחום הזה ורצוי לצמצם הפסדים.

קרדיט: תעשיה אווירית

 

הסבר והבהרות:

להלן חלק מהמגרעות החשובות של מערכות ההגנ”א מבוססות על סוללות וטילי קרקע אוויר:

1, ההיבט הכלכלי

עלויות היירוט באמצעות הסוללות וטילי הקרקע אוויר הן מטורפות ביחס לעלויות של כל סוגי האיום האווירי זאת להוציא את עלויות היירוט של מטוסי הקרב המאויישים.

א, עלות הרכש הישירה של טילי הקרקע אוויר מסתכמת בעשרות אלפי דולר לטיל פשוט אחד איטי וקצר טווח שמיועד ליירט רקטות גראד.

מאות אלפי דולר לטיל אוויר אוויר אחד שהוסב לטיל קרקע אוויר וזה טיל שלא מסוגל ליירט טילים בליסטיים ארוכי טווח.

למיליוני דולר לטיל יירוט מתוחכם וארוך טווח אחד המסוגל לנסות וליירט את הטילים שמשוגרים מאיראן.

ב, כדי להצליח צריך יותר מטיל יירוט אחד.

בדרך כלל משתמשים ביותר מטיל מיירט אחד ולעיתים גם יותר משני טילים מיירטים כדי לנסות וליירט איום אווירי אחד וזה מעצים משמעותית את העלות.

ג, עלות הסוללות

עלויות הרכש, התחזוקה וההפעלה של סוללות טילי הקרקע אוויר ללא הטילים מסתכמות בעשרות עד מאות מיליוני דולר לסוללה אחת.

צריך סוללות רבות ושונות כדי להגן על המתקנים והאיזורים החשובים בארץ וכן כדי להתמודד מול הסוגים השונים של האיום האווירי.

ד, עלויות האמל”ח התוקף

עובדה, עלויות האיום של האמל”ח התוקף האווירי החל מהכטב”מים והמשך בעלויות של הטילים התוקפים מסוג טק”ק וטילי האוויר קרקע והפצצות שמוטלות ממטוסים וכן הפגזים קטנות פי כמה מעלויות היירוט של אמל”ח תוקף האחד.

ה, מסקנה:

1, תמיד יהיו יותר, ובדרך כלל יהיו פי כמה וכמה יותר, כטב”מים וטילים ופגזים תוקפים מטילים נגד טילים שיכולים ליירט אותם.

2, הנסיון ההיסטורי הצבאי רב השנים מוכיח שבמצב כזה בטווח הבינוני והארוך הכלכלה תמיד מנצחת.

3, הכלכלה מנצחת גם את הדרג הממשלתי והפוליטי שמנסה משיקולים זרים כגון הרצון להיות פופולרי ולהתעלם מהמציאות.

גם ארה”ב החזקה והעשירה במעצמות העולם מצהירה כעת כי אין להם מספיק טילים מיירטים וזאת בגלל המלחמות המתמשכות כאן ובאוקראינה.

כך ארה”ב הפסיקה לספק לאוקראינה טילי נ”מ ונסוגה מהמלחמה עם החות’ים בתימן.

קרדיט: תסנים

 

ו, שאלה: מה עם יירוט מהקרקע של מטוסי קרב מאויישים?

תשובות: נכון, נותרנו רק עם תחום אחד בלבד בו עלות היירוט של טילי הקרקע אוויר נמוכה משמעותית מהעלות של האיום האווירי והיא העלות של מטוס הקרב המאויש.

גם כאן המציאות מראה שהחל משנות ה 80 של המאה הקודמת סוללות טילי הנ”מ לא יכולות להתמודד עם חילות אוויר מצויידים ומאומנים היטב והן מושמדות בתחילת המערכה.

1, המטוסים, אם יש להם התרעה ששוגרו לעברם טילי נ”מ ,יכולים לחמוק בקלות מטילי הנ”מ וזאת באמצעות תימרון חריף.

2, המטוסים יכולים לשבש את יכולת הפגיעה של הטילים באמצעות אמצעי לוחמה אלקטרונית שמותקנים בהם.

3, מטוסי הקרב יכולים להשמיד בקלות יחסית את סוללות טילי הנ”מ והמכ”מים שמאפשרים את פעילותם וזאת באמצעות הכטב”מים וטילי האוויר קרקע והפצצות החכמות שמשוגרים מרחוק.

4, מבחינת חילות האוויר המתקדמים וטילי הקרקע קרקע המדויקים, סוללות טילי הנ”מ הנייחות ו הכבדות הם סוג ברווזים במיטווח.

 

2, ההיבט הטכנולוגי: ההתעצמות הטכנולוגית האדירה של הכטב”מים ,הטילים והפגזים המדויקים התוקפים זאת ביחס לאמל”ח שמיועד ליירוט שלהם ובכלל.

עובדה: קשה מאוד ליירט את טק”ק התקיפה החדיש שפותח בשנים האחרונות בעולם.

א, הכטב”מים החדישים מדויקים מאוד, בנויים מחומרים שקשה למכ”מ לאתר ולכן אין לטילי הקרקע אויר יכולת טכנית ליירט מתקפת כטב”מים נרחבת.

ב, פגזי ארטילריה הרגילים והמדוייקים כנ”ל.

אין בעולם בר דעת שסבור שניתן וכדאי ליירט מטחי פגזים באמצעות טילים יקרים.

ג, הטק”ק החדיש ,שזה האמל”ח המסוכן וההרסני ביותר בעולם, נושא ראשי קרב כבדים מאוד ומתמרן במהלך המעוף שלו ליעד, ולכן קשה מאוד, ולעיתים לא ניתן, ליירט את הטק”ק באמצעות טילים נגד טילים.

 

3, ההיבט הלוגיסטי : גם כאן מדובר במערכות יקרות המחייבות שימוש בכוח אדם רב.

א, מלאי: בכל סבב לחימה, וגם במלחמה, המאגרים של הטילים נגד טילים מתרוקנים ונדרשים שנים כדי לחדש אותם ובשלב הזה רמת המוגנות של המדינה קטנה משמעותית.

ה, לוגיסטיקה: את המלאי הגדול חייבים לתחזק ולהעבירו לסוללות בנסיבות קשות ובמלחמה זה לא פשוט.

ב, כוח אדם: נדרש כ”א רב ומערך הכשרות רציני כדי לתחזק את המערך הגדול המורכב והעצום הזה.

 

4, הפיתרון הוא הלייזר

מעבר ליירוט עיקרי באמצעות אנרגיה ישירה וזה יתבצע רק באמצעות הלייזר רב העוצמה. אין פתרון אחר והיתרונות כאן הם אדירים.

א, עלויות

עלותת הקרן המיירטת שואפת לאפס. גם העלויות של המתקן שמפיק את הקרן והתחזוקה וההפעלה של המערכת נמוכות פי כמה מהעלות המקבילה של סוללות הטילים נגד טילים. החיסכון כאן הוא של מיליארדים בשנה והגנה משופרת.

ב, כלכלת יירוטים

אין צורך בכלכלת ירוטים שלעיתים מפקירה אזורים פחות חשובים ו/או את רמת הגנה הכללית כי חסרים טילים מיירטים.

ג, שיפור מבצעי

1, ניתן לחזור על נסיונות היירוט עוד ועוד עד להשגת הצלחה, הלייזר פוגע בטיל התוקף באלפית השניה.

2, ווסטריליות: תותח הלייזר יוכל ליירט הכל. יוכל ליירט כטב”מים, פגזים, מטוסי קרב ובעיקר טילים בליסטיים ארוכי טווח.

3, טווח היירוט גדול: אין צורך בכמות גדולה ובסוגים רבים של סוללות.

המלצה : להקים פרויקט לאומי של הצטיידות בתותחי לייזר יבשתיים ומוטסים ולא להמתין לאסון שסביר שיגרם במתקפה האיראנית הקרובה.

 

 

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות