למרות שהוא עדיין לא מבצעי סין חשפה פרטים חדשים על טיל אוויר-אוויר היפרסוני לטווח של 1,000 ק”מ
טילי אוויר-אוויר היו הנשק המכריע בקרבות אוויריים מאז מלחמת וייטנאם, והתפתחו מטילים קצרי טווח המשמשים בקרבות קרובים לטילים ארוכי טווח המסוגלים לתקוף מעבר לטווח הראייה. כיום, סין מתקרבת לשינוי רדיקלי בתפיסת הקרבות האוויריים על ידי פיתוח טיל אוויר-אוויר בעל טווח של 1,000 קילומטרים, המאיים אפילו על המטוסים האמריקאים המתקדמים ביותר כמו ה-F-22 ראפטור וה-B-21 ריידר.
קרדיט: חיל האוויר האמריקאי
פיתוח טילי אוויר-אוויר החל מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, וארצות הברית הציגה את הטיל המבצעי הראשון שלה, ה-AIM-9 Sidewinder, בשנת 1956. טיל זה, המונחה באינפרא אדום, הסתמך על חום גזי הפליטה של מטוס אויב כדי לעקוב אחריו. הוא שוגר ללא צורך בהכוונה נוספת מהמטוס, מה שנתן לטייסים חופש תמרון ניכר. עם זאת, ביצועיו היו מוגבלים מבחינת זווית ההתקפה, מכיוון שהוא יכל לפגוע במטוס רק מאחור, וביצועיו הידרדרו בתנאים רטובים או גשומים.
ברית המועצות לא איחרה לבוא, והציגה את הטיל K-5 בשנת 1957. טיל זה, המונחה על ידי מכ”ם, חסר ראש הנחיה פנימי, והסתמך על כך שהמטוס המשגר יישאר נעול על המטרה עד לפגיעה, מה שהותיר אותו פגיע להתקפה. בשנת 1958, השימוש הקרבי הראשון בטילים אלה התרחש כאשר מטוסים טייוואניים ירו טילי AIM-9B על מטוסים סיניים במהלך משבר מיצרי טייוואן. טיל אחד הפיל מיג, בעוד שאחר לא התפוצץ על המטוס שחזר לסין. סין, בתורה, סיפקה אותו לברית המועצות, אשר העתיקה אותו וייצרה את טיל ה-K-13 בשנת 1961.
מלחמת 1965 בין הודו לפקיסטן סימנה את העימות האווירי הראשון שבו עליונות הטילים הוכיחה השפעה מכרעת. לפקיסטן היו מטוסים המצוידים בטילי AIM-9B, עדיפים על טילי K-13 הסובייטיים שצוידו במטוסי מיג-21 של הודו. פקיסטן הצליחה לפגוע בשלוש פגיעות מאומתות, שלדברי היסטוריונים צבאיים, הטילו ספק רב בטייסים ההודים. זו הייתה דוגמה מוקדמת להשפעה הפסיכולוגית והטקטית של טילי אוויר-אוויר.
עם התקדמות הטכנולוגיה, טילים ארוכי טווח הפכו לנשק הדומיננטי בקרבות אוויר מודרניים. בין הבולטים שבטילים אלה נמצאים ה-AIM-120D האמריקאי וה-Meteor האירופי, שניהם בעלי טווח של עד 200 קילומטרים, בנוסף ל-PL-15 הסיני, שלגרסתו המקומית יש טווח מוערך של 300 קילומטרים. לרוסיה יש טילים כמו ה-R-37M וה-KS-172, בעלי טווח של עד 400 קילומטרים. טילים אלה שימשו במלחמה באוקראינה, שם מטוס קרב רוסי מדגם Su-35 הפיל מטוס אוקראיני ממרחק של 213 קילומטרים, מרחק חסר תקדים.
קרדיט: רשתות חברתיות
טיל אוויר-אוויר היפרסוני סיני?
לפני כ-3 חודשים פרסם האתר נציב.נט את הכתבה הבאה:
הפרסום המחודש הנוכחי בא , ככל הנראה , בגלל שהתווספו פרטים נוספים על הטיל המהפכני הזה.
על פי דיווחים מדעיים ותקשורתיים, סין מתכוננת לקפיצת מדרגה ענקית בתחום זה על ידי פיתוח טיל היפרסוני בעל טווח של עד 1,000 קילומטרים, אשר ישנה את כל כללי הקרב האווירי. טיל זה עבר בדיקות קפדניות לעמידה בחום קיצוני במנהרה המדמה את תנאי הכניסה לאטמוספירה. סימולציית קרב שערכה אוניברסיטה סינית מצביעה על כך שהטיל שוגר ממטוס דור שישי, טס לשולי האטמוספירה, ולאחר מכן צלל במהירות מסחררת על מטרתו.
דיווחים מאשרים כי המהירות הצפויה של הטיל הופכת את ההתחמקות לכמעט בלתי אפשרית, אפילו עבור מטוסי F-22 אמריקאים, שלא לדבר על מטוסים איטיים יותר כמו ה-B-21 או מטוסי התרעה מוקדמים ותדלוק, שאינם מגיעים למהירות הקול. טיל זה מייצג קפיצת מדרגה איכותית אפילו מעבר לטילים הרוסיים בעלי הטווח הארוך ביותר, והוא חזק עד פי חמישה מטילים מערביים.
בהתחשב בכך שלכלי רדאר מודרניים של מטוסי קרב יש טווח גילוי של 400 קילומטרים בלבד, סין צפויה להסתמך על כטב”מים חמקניים או כטב”מים הפועלים בגובה רב כדי לזהות מטרות ממרחקים ארוכים. כטב”מים אלו יכולים לבצע משימות סיור למרחק רב בזירות אוויריות.
למרות שהטיל עדיין נמצא בפיתוח, ולסין יש נטייה להגזים ביכולות המערכות שלה לפני שהן נכנסות לשירות, הדיוק של טענות אלה – אם יאוששו – אומר שבייג’ינג נמצאת בדרך הנכונה לרכוש יכולת אסטרטגית שעשויה להטות את מאזן הכוחות ולהציב בפני מוסקבה וושינגטון אתגר חסר תקדים בשמי העתיד.
קרדיט: ערביכ דפנס קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות