עקב מצב כלכלי נואש וצימצום דרסטי של המימון האיראני, חיזבאללה במאמצים להגביר את הברחות הסמים דרך סוריה

על פי דיווחים בינלאומיים רשמיים, חזבאללה ממשיך בניסיונותיו לפתוח מחדש את נתיבי ההברחה בגבול בין לבנון לסוריה. נתיבי הברחה אלה נשלטו תחת משטרו של בשאר אל-אסד והם היוו מקור מימון עיקרי לפעילותו, במיוחד לאור הידוק המצור שהטילו עליו השלטונות הסוריים החדשים. בהקשר זה, הודיע ​​משרד ההגנה הסורי על פתיחת קמפיינים נרחבים של חיפושים אחרי גורמים חמושים במספר אזורים וכפרים לאורך הגבול הלבנוני, בניסיון להרחיב את שליטת המדינה במעברים בלתי חוקיים.

התפתחויות אלה מגיעות על רקע הסלמה של המתיחות לאורך הגבול בין סוריה ללבנון בשבועות האחרונים, עם עימותים שפרצו בין כוחות הממשלה הסורית לקבוצות מקומיות שלדעתן קשורות לקבוצות חמושות לבנוניות, כולל חיזבאללה, על פי דיווחי כלי תקשורת אזוריים.

על פי מקורות בתקשורת המתנגדים לציר ההתנגדות בראשות חזבאללה, אשר, הודות לנשקו, שלט כמעט לחלוטין באבטחת הגבול עם סוריה בעשורים האחרונים, חיזבאללה מילאה תפקיד מרכזי באבטחת ופיקוח על נתיבי ההברחה, במיוחד בעיירה הסורית קוסאיר ובאזוריה הכפריים, אשר במשך שנים רבות נחשבה למרכז השפעה בשטח ולמסדרון לוגיסטי חשוב. עם זאת, נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בדצמבר 2024 הציבה אתגרים משמעותיים בפני הארגון, לאחר שסגן מזכ”ל הארגון, השייח’ נעים קאסם, הודה כי אספקה ​​צבאית אינה מגיעה עוד דרך סוריה כפי שהגיעה בעבר.

בהקשר זה, דוחות בינלאומיים רשמיים רבים, יחד עם חקירות עיתונאיות בינלאומיות, הצביעו על כך שפעילות פיננסית בלתי חוקית הקשורה לישויות לבנוניות שהוטלו עליהן סנקציות הפכו לפעילות יותר ויותר לאחרונה, כולל הלבנת הון ושימוש ברשתות הברחה הכוללות נשק וסמים.

דיווחים אלה מצביעים על כך שאזורים כמו קוסיר והרמל משמשים כנקודות מעבר למשלוחים בלתי חוקיים, בעוד שרשויות לבנון וסוריה מבקשות לשלוט בגבול ולמנוע הברחות. לאחרונה הושג הסכם בין שרי ההגנה של שתי המדינות לשיפור התיאום הביטחוני ולקביעת הפסקת אש באזורים מסוימים.

נושא סחר הסמים הקשור לחיזבאללה חזר לכותרות לאחר שצבא לבנון תפיס משאית עמוסה בציוד לייצור סמים שנועד להברחה לסוריה. אירוע זה התרחש במקביל לחשיפת חדר בקרה ביטחוני ( חפ”ק) אליו פרץ הצבא הסורי החדש בעיר הגבול חוש עלי, שם נמצאו כמויות של סמים. מקורות סוריים רשמיים טענו כי החפ”ק שייך לחיזבאללה.

מקורות בינלאומיים סבורים כי הירידה במימון האיראני מאז 2022, יחד עם העלויות הגוברות של הלחימה בחזיתות בלבנון ובסוריה, הניעו את חיזבאללה להסתמך על רשתות הברחות כמקור מימון חלופי. לדברי משקיפים, עיסוק בפעילויות כאלה הוביל גם לנזק כלכלי משמעותי ללבנון, כולל הפסקת היצוא החקלאי למדינות המפרץ והתכווצות גוברת של השווקים המקומיים.

נתונים אלה מראים כי חיזבאללה, בעקבות המשבר הכלכלי החמור ולעמשה הפסקת המימון האיראני, מתמודד עם אתגרים הולכים וגדלים בשמירה על השפעתו ומקורות המימון שלו, על רקע לחץ בינלאומי ואזורי גובר וירידה בתמיכה החיצונית. עובדה זו מאלצת אותו לקבל החלטות מורכבות בשטח ובכלכלה, אשר עלולות להחריף את שבריריותו של המצב הלבנוני בכללותו.

קרדיט: אלג’נובייה    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות