אנליסט צבאי (פטריוט ) איראני: ישראל מחצה את המשטר האיראני והם נאלצו להתחנן להפסקת אש. דעה

אנליסט צבאי (פטריוט ) איראני מפרסם את הפוסט הבא:

ישראל מחצה את המשטר האסלאמי בתוכנית מתוכננת, שאת פרטיה כתבנו בפוסטים רבים לפני התקיפה, והם נאלצו לקבל הפסקת אש.

עם זאת, הפסקת האש הזו תהיה רק ​​ההתחלה של התקפות ומלחמות עתידיות שיתחילו בקרוב.

ישראל, עם התקפותיהם הקשות וחסרות התקדים שביצעו הלילה ולא זכו לכל תגובה, יצרו פחד ובהלה בקרב מקבלי ההחלטות ובכירי המשטר האסלאמי, מה שמעיד על עתיד קשה וכואב.

אם המלחמה תיפסק כאן, יש לומר שישראל השלימה את המלחמה הזו בניצחון מוחלט והשיגו רבות ממטרותיהם, בין אם בחיסול בכירים במשטר האסלאמי או מדענים, שעוד אחד מהם נרצח הלילה בגילן, ובין אם בהשמדת מתקני גרעין, טילים ואפילו מפעלי תעשייה, והתבססותה של מעצמה במערב אסיה. לכן, (צפוי) שישראל יתקפו בנחישות הרבה יותר (בעתיד).

 

הטיפשות המתמשכת של מנהיג הרפובליקה האסלאמית, שהוא בעצמו אוקיינוס ​​של פזיזות וחוסר שליטה בענייני צבא, הובילו את המדינה לתהום הזה. הפסקת האש הנוכחית תהיה רק ​​קפיצת מדרגה להפלת המשטר האיסלאמי.
הציונים, ש(יעילות) ההגנה שלהם התדרדרה מאוד, מתארגנים כעת מחדש, ממש כמו אחרי הפסקת האש עם חיזבאללה, ומתכוננים למכות הבאות.

איש דת טפיל והזוי מבחינה דתית שאוהב טפילים אפגנים לעולם לא יוכל לשלוט במדינה.

הגרוע מכל עוד לפנינו. יש הרבה מילים וניתוחים להיאמר, ונדון בפירוט בפוסטים רבים על האומללות וחוסר האונים של המשטר האסלאמי.

קרדיט: שירה AI

המשטר האסלאמי והכישלון האסטרטגי 
במלחמה בת 12 הימים הזו, תוך התחשבות בטכנולוגיה, בכוח הצבאי, במבנה הפיקוד וברישומים המבצעיים, מה שמתגלה יותר מכל הוא מערך של חולשות עמוקות ומבניות ביכולות ההגנתיות וההתקפיות של איראן.

החולשות הללו אינן מוגבלות לתחום הצבאי, אלא נראות גם בתחומי המודיעין, ההגנה, הסייבר ואפילו הפיקוד והשליטה במלחמה, והן גרמו לאיראן להיות בעמדת הגנה לא יציבה, ומסוכנת ממש ,בימים הראשונים.
אחת החולשות החשובות ביותר היא בתחום המודיעין והביטחוני. סוכנות הביון הישראלית (המוסד) הצליחה במהלך השנים האחרונות לחדור שוב ושוב לעומק הממסד הביטחוני של המדינה, מחיסולים ממוקדים של מדעני גרעין ועד לגניבה פיזית של מסמכים מסווגים מלב טהראן ואף לשלוח צוותים מבצעיים לפעולות על אדמת איראן. זאת עדות ברורה לחולשת המודיעין הנגדי ולחוסר היעילות של מבנה המודיעין של איראן. חדירה זו אינה מוגבלת למוסד; גם תשתית הסייבר של איראן הותקפה בקלות על ידי ישראל ובעלות בריתה, ובמקרים רבים לא הייתה תגובה הולמת.

בתחום ההגנה האווירית, החולשה של איראן היא כזו שמטוסי קרב חמקנים כמו ה-F-35 ואפילו מל”טים הצליחו שוב ושוב לחדור לעומק אדמת איראן ולבצע פעולות כמו סיור, איסוף מידע או השמדת מתקני טילים וגרעין.

המערכות הקיימות, כולל “בוואר 373” ומערכות טקטיות ופסיביות, למרות הפרסום הרב, לא הצליחו ליצור הגנה רב שכבתית יעילה. ההשמדה המהירה של רשת המכ”ם המשולבת ומערכת התגובה המהירה גרמה גם למל”טים מתאבדים קטנים וזולים להיתחמק לפעמים מההגנות ולפגוע במטרותיהם.

קרדיט: שירה AI

מצד שני, למרות התעמולה הנרחבת על יכולות הטילים של איראן, המציאות בשדה הקרב התבררה כמשהו אחר.

הטילים הבליסטיים והשיוט של איראן לרוב אינם מדויקים ובעלי טכנולוגיית הנחיה לקויה, מה שיצר בעיה רצינית במונחים של השמדת בסיסי אוויר בישראל. במהלך 12 הימים הללו, הפעולות של חיל האוויר הישראלי מבסיסים ידועים לא פסקו לרגע. הבסיסים שהיו אמורים להיות יעדי התקיפה כך שלא יתאפשר להם לפגוע באיראן, אך הם המשיכו להפציץ את איראן בעוצמה רבה.

לפחות ביום הראשון, שעדיין היתה יכולת לירות 100 טילים, הבסיסים הללו היו צריכים להיות מוצאים אל מחוץ לפעילות המבצעית. רבים מפלטפורמות השיגור של איראן, הן קבועות והן ניידות, זוהו והושמדו על ידי מל”טים או מטוסי קרב של האויב עוד לפני שהספיקו לשגר עקב היעדר מערכות חמקנות יעילות ועליונות אווירית, כך שקצב השיגור היה חד ספרתי. למעשה, אחת מנקודות התורפה החמורות של איראן בהקשר זה הייתה חוסר היכולת לשמור על סודיות המבצעים ותזמון מדויק של שיגורים והשמדת אמצעי הגנה.

 

אבל החולשה הגדולה ביותר של איראן היא בחיל האוויר. חיל האוויר האיראני הוא למעשה כוח שנוטרל. המטוסים הקיימים כמו ה-F-14-4 והמיג-29 לא רק מיושנים, אלא שרבים מהם מתמודדים עם מחסור בדלק, נשק חדיש ומחסור בכוח אדם מיוחד וכו’.

לעומת זאת, לישראל יש טייסות של מטוסי F-35 מהדור החמישי שעם תכונות חמקנות ממכ”ם, מערכות לחימה אלקטרוניות נגד מטרות איראניות והשמדת מטרות חיוניות. היעדר מטוסי AWACS ומערכות חסימה בחיל האוויר האיראני גרמו לשמי המדינה להיות לגמרי בשליטת האויב כבר ב-48 השעות הראשונות, ובסיסי אוויר לא הצליחו לתפקד.

יחד עם כל הבעיות הטכניות הללו, מה שהכי מדאיג הוא מצב הפיקוד ומבנה קבלת ההחלטות ברמת המאקרו. רבים מהמפקדים הצבאיים של איראן מונו לתפקידי מפתח שלא על בסיס ניסיון או מומחיות צבאית, אלא על פי השתייכות פוליטית או אידיאולוגית. החלטות מבצעיות בעת מלחמה מתקבלות באווירה לא מקצועית ואיטית מלאה בהתערבות פוליטית ואידיאולוגית. הסכסוך בין הצבא למשמרות המהפכה, יריבויות פנימיות והיעדר שקיפות בשרשרת הפיקוד גרמו בפועל לכאוס וחוסר ארגון מבצעי במצבים קריטיים.

ספינת הדגל של מבנה קבלת ההחלטות של איראן הוא מנהיג המשטר האסלאמי, שהוכיח בעקביות את טיפשותו, בין אם זה לגבי הפתווה הגרעינית, הגבלת טווח הטילים, או הפעלת הצי האווירי ועוד עניינים, שהוא אינו מבין בהם דבר.

הכניסה המכוונת של מיליוני טפילים אפגנים וההתעקשות על האידיאולוגיה המנוונת של האומה האסלאמית היו האמצעים שהביאו את המדינה לסף הרס ויגרמו להרג רב יותר אם לא יימנעו. כיום, עם 20 מיליון טרוריסטים אפגנים באיראן, ניתן לדמיין רק עתיד נורא לעתידה של איראן.
יש להודות ש-80 אחוז מהניצחון של ישראל במלחמה זו מיוחסים למוסד ולסוכניו האפגנים באיראן, שהיכו מכות קשות באיראן כבר בתחילת המתקפה ופירקו את הגנות איראן על ידי התנקשות והשמדת מערכות. 

הנקודה האחרונה קשורה ליכולתה של ישראל לבצע תקיפות מדויקות וממוקדות.
ישראל הוכיחה במהלך השנים האחרונות כי היא מסוגלת לספק תקיפות יעילות על תחנות המכ”ם והטילים שייוצרו באיראן בשילוב של מידע מדויק מנשק חכם ומל”טים של סיור ותקיפה.
בסך הכל, שילוב של מודיעין והסתננות מבצעית של האויב, הגנה אווירית לא יעילה, מפקדים צבאיים שהתבטאו שוב ושוב בתקיפות על יכולות כוחות האוויר והחלל של איראן, חולשתו הקשה של חיל האוויר, פגיעות בתשתיות הטילים ומפקדים חסרי תבונה מבצעית אילצו את איראן להיכנע תוך מספר ימים, מה שהתבטא לא רק בשדה הקרב, אלא , וזה הקשה ביותר, להיחלשות מעמדה האזורי של המדינה.

נקודת תורפה שישראל ומדינות המערב ינצלו לאחר המלחמה כדי להפיל את המשטר האסלאמי ולפורר את איראן.

קרדיט: אפקט הפרפר     קרדיט לתמונות: היוצרים AI